Page 240 - dig_all
P. 240

‫לאה גוזלן בבנו של שייח' מוחמד‪ ,‬שחזר מהכרם העירה כדי לקנות‬
‫מעט מלח‪ .‬לאה הגתה רעיון ופנתה לנער הערבי בבקשה שיסדר את‬
‫העברתם לכרם‪ ,‬ואת המלח הדרוש לו תיתן משלה‪ .‬הנער הערבי שאל‬
‫בעצת דודו‪ ,‬וזה החליט להציל את המשפחה‪' .‬הלא שכנינו היהודים‬
‫האלה'‪ ,‬אמר הדוד‪' ,‬משגיחים תמיד על רכושנו וגם הצילו פעם את‬
‫חמורנו – האם לא נשגיח על נפשותיהם?' מיד הלבישו את היהודיות‬

                     ‫ואת הגברים בבגדי ערבים והעבירו אותם לכרם‪.‬‬
‫באותו הלילה ובזה שלמחרת הופתעו בני משפחת גוזלן שנחבאו בכרם‬
‫לראות שהמארחים שלהם‪ ,‬שהחביאו אותם כדי להצילם‪ ,‬משחיזים‬
‫סכינים ומכינים כלי משחית אחרים להרוג ולאבד את היהודים שבעיר‪.‬‬
‫במשך יום השבת היו מביאים שלל מבתי היהודים‪ ,‬ומראים את תמונות‬
‫הנרצחים ליהודים החוסים בצילם ומתפארים לפניהם לאמור‪ :‬הרגנו‬
‫את פלוני‪ ,‬שחטנו את אלמוני‪ .‬בו ביום נהרג יעקב גוזלן‪ ,‬שנשאר בעיר‪,‬‬
‫ונערכו פרעות ושחיטות נוראות בביתו ובשאר הבתים‪ .‬את ראשו של‬
‫יעקב גוזלן רוצצו במכת חרב‪ ,‬גם את בנו הרגו‪ ,‬ואת בתו ויקטוריה‪,‬‬
‫נערה בת חמש עשרה‪ ,‬פצעו קשה‪ .‬את כספו ואת כל רכושו שדדו‪ ,‬וכן‬

                 ‫נשדדו רכושם וחנויותיהם של כל בני משפחת גוזלן‪.‬‬
‫ניסים גוזלן‪ ,‬יליד חברון‪ ,‬בא זה לא מכבר מאמריקה‪ ,‬אשר בה עבד קשה‬
‫כמה שנים עד שצבר לו הון מספיק ובא עתה להתיישב בארץ‪ .‬ביום‬

  ‫הפרעות נשדד כל הונו זה מביתו של יעקב‪ ,‬ונשאר עירום וחסר כול‪.‬‬
‫כאשר נודעו פרטי הזוועות האלה לבני משפחת גוזלן הנחבאים בכרם‪,‬‬
‫ובייחוד כשראו את הערבים חוזרים מן השחיטה בעיר‪ ,‬אחזתם פלצות‬
‫ונפלו מתעלפים‪ .‬הכול חשבו כי הקיץ הקץ גם על המשפחה הזו‪,‬‬
‫ואולם הנשים הערביות שבבית הגנו על היהודים ועל היהודיות ולא‬
‫נתנו לערבים לגעת בהם לרעה‪ .‬וכך נצלו חיי משפחה שלמה במחיר‬

                                                   ‫קומצה של מלח"‪.112‬‬

                   ‫‪ .112‬מתוך 'ההתקפה על היישוב היהודי בארץ ישראל בתרפ"ט'‪ ,‬ישראל עמיקם‪ ,‬עמ' ‪.70-69‬‬

                                                          ‫‪ | 224‬חברון שוברת שתיקה‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245