Page 239 - dig_all
P. 239

‫חיים תמורת מלח‬

‫"מצאתי לנכון לאסוף את הידיעות על מאורעות הדמים בארץ ישראל בחוברת זו‪,‬‬
‫שאני כותבה לא רק בדיו"‪ .‬במילים אלה פתח המחבר‪ ,‬ישראל עמיקם‪ ,111‬חוברת‬
‫שיצאה לאור שלושים יום בלבד לאחר הטבח‪ ,‬בשם 'ההתקפה על היישוב היהודי‬

                                                            ‫בארץ ישראל בתרפ"ט'‪.‬‬
‫לאה גוזלן‪ ,‬אשתו של יצחק גוזלן‪ ,‬סיפרה שהתרעות קרבות ובאות על פרעות‬

                                               ‫ביהודים הגיעו כבר במהלך השבוע‪:‬‬
      ‫"ביום רביעי‪ ,‬יומיים לפני תחילת הפרעות‪ ,‬סיפרה הכובסת (הערבייה)‬
      ‫על מכתבים שבאו מהמופתי (חאג' אמין אל‪-‬חוסייני) הקוראים לערבים‬
      ‫לבוא לירושלים ולהילחם ביהודים‪ .‬היהודים החברונים חשבו שגם אם‬

        ‫יפרצו בלבולים (הכוונה לפרעות) בירושלים‪ ,‬לא תגיע הרעה לחברון‪.‬‬
      ‫ואולם כבר ביום חמישי בערב קלטה לאה גוזלן באוזניה שיחה חשאית‬
      ‫בין שלושה מנכבדי הערבים שבחברון‪ :‬סעד מרקה‪ ,‬שייח' טליב מרקה‬
      ‫ועיסא עארפי (בביתו של האחרון נרצחו אחר כך עשרים וחמישה‬
      ‫יהודים)‪ .‬שלושת אלה נדברו ביניהם שצריך לשחוט את כל יהודי‬
      ‫חברון‪ .‬לאה גוזלן מסרה את פרטי השיחה הזו לבעלה ולגיסה‪ ,‬ודרשה‬
      ‫מהם שיבקשו מבעל הבית של הדירה שבה התגוררו‪ ,‬השייח' מחמוד‬
      ‫חמור‪ ,‬להחביאם בכרמים השייכים למשפחה הערבית‪ ,‬אך הגברים‬

                                    ‫התעלמו מדבריה ונותרו לשבת בבתיהם‪.‬‬
      ‫רק ביום שישי אחר הצהריים‪ ,‬כשהתחילו הבלבולים (הפרעות)‪,‬‬
      ‫הסכימה כל המשפחה להימלט אל הכרם של השייח' מוחמד‪ ,‬ואולם‬
      ‫הם איחרו את המועד‪ .‬השייח' מוחמד ומשפחתו כבר עזבו בינתיים את‬
      ‫חברון ונסעו לכרמים‪ .‬המשפחה כבר נואשה מחייה‪ ,‬אך לפתע הבחינה‬

‫‪ .111‬ישראל עמיקם‪ ,‬יליד ירושלים והתגורר בחיפה‪ .‬למד הוראה והוסמך במשפטים‪ .‬לאחר מאבק הכניס לשימוש את‬
                                                     ‫השפה העברית לשירותי הדואר והמברקה בתקופת המנדט הבריטי‪.‬‬

‫חברון שוברת שתיקה | ‪223‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244