Page 234 - dig_all
P. 234
טרור של מי?
אחרי יום עבודה עמוס במרכז המבקרים במוזיאון ,התיישבתי עייפה בכסאי
והתלבטתי אם לאכול כעת את ארוחת הצהריים שנותרה על שולחני ,או שמא
להמתין לסיום העבודה ולאכול בנחת בבית .בעוד אני תוהה ,הבחנתי בקבוצת
עיתונאים וצלמים שעושה את דרכה אליי.
"אפשר לדבר איתך?"
"כן ,מה אתם צריכים?"
"אנחנו מכינים כתבה בעקבות האירוע בכפר דומא .אנחנו מחפשים אנשים בחברון
שאפשר לדבר איתם על הטרור".
איכשהו גייסתי כוחות לשיחה נוספת עם כתבים ,הפעם מארה"ב .סיפרתי להם על
הטרור הערבי בתרפ"ט ,ועל סבתי שניצלה ממנו בדרך נס .סיפרתי להם על הטרור
הערבי שעלה וגבר עם חתימת הסכם אוסלו ,ועל תוצאות 'הסכם חברון' ,שהביא
לרצח אבי הי"ד בידי מחבל ערבי תושב העיר.
הכתבים הביעו השתתפות בצערי ,אך חשתי שאין זה אלא מן השפה ולחוץ .לא
טעיתי .מיד אחר כך החלה ההתקפה שלשמה באו .נראה היה כי הקשיבו בנימוס
לסיפור המשפחתי רק כדי שיוכלו לתקוף אותי בשאלות מרושעות.
"מה דעתך על הטרור היהודי?"
"אין דבר כזה טרור יהודי! זה לא יותר מאשר ניסיון פוליטי להמציא ,להפיץ ולתייג
אירוע זה או אחר כתופעה ,אף שאיננה קיימת במציאות כתופעה ,כדי לפגוע בציבור
היהודי .קרוב לחצי מיליון יהודים גרים ביהודה ושומרון .אפילו אם יימצא יהודי
אחד שעושה מעשים אסורים ,זו עדיין לא תופעה של 'טרור יהודי' .גם בארה"ב היו
אזרחים אמריקנים שירו ורצחו בבתי ספר ,באוניברסיטאות ובמרכזי קניות ובילוי
– וזה לא טרור אמריקני".
| 218חברון שוברת שתיקה
