Page 251 - dig_all
P. 251

‫אין דבר – עוד יוסף חי!‬

‫בחול המועד פסח תשע"ה השתתפתי בהדרכת מבקרים במוזיאון המחודש בחברון‬
‫ובמיצג החדש‪' ,‬לגעת בנצח'‪ ,‬שנמצא בו‪ .‬לפתע ניגש אליי אדם מבוגר שהציג את‬

   ‫עצמו כיוסי קרוצ'יק‪ ,‬ואמר שהוא רוצה להראות לי אחת מהתמונות המוצגות‪.‬‬
‫"את רואה? זה אבא שלי!" קרא בהתרגשות‪" ,‬וכאן מצד שמאל – האחים שלי‪ ,‬דוד‬

                                                    ‫ויעקב‪ ,‬ומלפנים אחותי הדסה"‪.‬‬
                                                              ‫"רגע‪ ...‬ואיפה אתה?"‬
                                                                    ‫יוסי צחק ואמר‪:‬‬

      ‫"אני נולדתי יום אחד לפני שהתמונה צולמה‪ .‬התמונה צולמה בי"ח‬
      ‫בתמוז תרצ"ג (‪ ,)1933‬כשחזרו היהודים לחברון‪ ,‬ואני נולדתי בי"ז‬
      ‫בתמוז‪ .‬התמונה לא נמצאת אצלנו במשפחה‪ .‬עיתונאית מירושלים‬
      ‫עשתה מחקר על הרב קוק‪ ,‬ומצאה את התמונה הזו בארכיון הרב קוק‪.‬‬
      ‫היא הביאה את התמונה לנעם ארנון‪ ,‬והנה כך אני רואה את התמונה‬

                                                   ‫שבה צולמו בני משפחתי‪.‬‬
      ‫אחרי הטבח הנורא והאכזרי שהיה בשנת תרפ"ט פינו הבריטים את‬
      ‫הקהילה היהודית מחברון‪ .‬אבי‪ ,‬צבי קרוצ'יק‪ ,‬אסף שלושים ושתיים‬
      ‫משפחות שחזרו לחברון‪ .‬הם חזרו לבתים שליד 'בית שניאורסון'‪ ,‬והיה‬

                     ‫צורך לבנות קומה נוספת ובית כנסת בשביל הניצולים‪.‬‬
      ‫אבי סיפר לי שבשנת ‪ 1933‬רצה לבנות כאן את בית הכנסת‪ ,‬ליד 'בית‬
      ‫חסון'‪ .‬הוא היה ביחסי ידידות עם הרב קוק‪ ,‬ועל כן ביקש ממנו לבוא‬
      ‫לחברון כדי לעזור באיסוף התרומות לבניית בית הכנסת‪ .‬אבי‪ ,‬יחד עם‬
      ‫מורה ששמו יצחק בון (ומורה נוסף בשם ישראל ריבלין)‪ ,‬ארגנו את כל‬
      ‫ילדי בית הספר שמעל גיל שש כדי שיעמדו בשורה לכבוד הרב קוק‬
      ‫ולכבוד הראשון לציון‪ ,‬הרב יעקב מאיר‪ .‬עם הפמליה הגיעו גם המושל‬

                       ‫הבריטי והשופט הראשי של ירושלים‪ ,‬השופט לבנון‪.‬‬

‫חברון שוברת שתיקה | ‪235‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256