Page 288 - dig_all
P. 288

‫של אדי ואיך עושים מהמבנה התעשייתי הקר – בית‪ .‬ימים לא פשוטים עברו‬
‫בבית בתקופה הראשונה‪ .‬ימים של ניתוק וחיבור‪ ,‬שבהם נבנתה אהבה משותפת‬
‫שהתבטאה בצמיחה וביצירה בכל התחומים‪ .‬הבית עבר תמורה נפלאה‪ :‬הסוסים‬
‫ה ּוצאו כלאחר כבוד מן הבית לחצר‪ ,‬הקירות נצבעו‪ ,‬והבית כולו שופץ והפך לבית‬
‫יפהפה המשלב בתוכו את יכולות הבנייה של אדי עם החזון והיצירתיות של שרה‬
‫חיה אשתו‪ .‬שרה חיה היא אמנית בעלת יכולות מדהימות‪ ,‬שהפכה כל פינה בבית‬
‫ליצירת אמנות אותנטית‪ .‬המבנה נעשה לבית שכל קירותיו אומרים את מה שאדי‬

                ‫נהג לומר‪" :‬פה‪ ,‬בלב‪ ,‬יש לי שורשים‪ .‬פה יש לי את אברהם אבינו"‪.‬‬

‫כשהקרוואן שבו אנו גרים עבר שיפוץ חיפשנו מקום מגורים זמני לכמה חודשים‪,‬‬
‫וכך הגענו להתגורר בחוות דריבן‪ .‬החווה נמצאת באזור התעשייה של קריית‬
‫ארבע‪ .‬מסביב מפעלים ליצור יין ובית דפוס‪ ,‬אך המבנה של חוות דריבן לא נכנס‬
‫להגדרה סטנדרטית‪ .‬כשהגעתי לשם הרגשתי שהגעתי לארמון מפואר‪ .‬מבנה‬
‫התעשייה הפך לבית רב‪-‬קומתי‪ ,‬שנבנה כמו טלאי על טלאי – ארבע וחצי קומות‬
‫שבהן חדרי מגורים וחדרי אירוח‪ .‬אגף אחד נשאר עם כל מערכות כלי הייצור של‬

             ‫נגריה‪ ,‬מסגריה ומפעל להכנת מוצרי עור‪ .‬שאר הבית לבש הוד והדר‪.‬‬

‫כך הכרנו את אדי‪ .‬כשהגענו לגור באחת הדירות בחווה אדי כבר התקשה ללכת‬
‫ואת ראשו עיטר זקן לבן‪ .‬הילדים אהבו אותו ומצאו איתו שפה משותפת‪ .‬גם במצב‬
‫זה הוא שידר עוצמה‪ .‬הוא היה שואג בקול אדיר‪" :‬עם ישראל חי!" במבטא אמריקני‬

       ‫כבד ומחוספס‪ ,‬כשהוא מדגיש כל מילה ובמיוחד את המילה האחרונה‪ :‬חי!‬

‫החווה נמצאת כקילומטר מחוץ לגדרות קריית ארבע‪ .‬היה זה מבצע מורכב להוציא‬
‫ולהחזיר את ילדינו אל מוסדות הלימוד ומהם בכל יום‪ .‬השכנים הסמוכים‪ ,‬שגרים‬
‫בשכונת גל‪ ,‬אמנם סייעו לנו במשימות אלה‪ ,‬אך עדיין היו לי הרבה מאוד נסיעות‪.‬‬
‫בני‪ ,‬שהיה אז בגיל בר מצווה‪ ,‬לא רצה להטריח אותי‪ ,‬והחליט להגיע רגלית לחווה‬
‫כפי שהלכנו בשבתות‪ .‬מהבית האחרון ברחוב יצאו מולו שני נערים ערביים‪ ,‬קיללו‬

                                                                        ‫ודחפו אותו‪.‬‬

‫כשהגיע לחווה סיפר בסערת רגשות מה קרה לו בדרך‪ .‬כשאדי שמע זאת הוא לקח‬
‫ברכבו את בני ונסע איתו למקום שבו נפגע‪ .‬כשעצר את הרכב סמוך לבית הערבי‬
‫ברחו שני הנערים במהירות אל הבית‪ ,‬ואביהם יצא וניגש לרכב‪" .‬אנחנו בסדר‪,‬‬
‫רוצים רק שלום‪ .‬לא רוצים לריב"‪ ,‬ניסה הערבי לפייס את אדי‪ .‬אדי דיבר איתו‬
‫בערבית‪ ,‬והערבי נכנס לבית והביא את הנערים‪ .‬הם הגיעו אליו מתייפחים‪ ,‬ביקשו‬

                                                               ‫סליחה וחזרו לביתם‪.‬‬

‫אדי‪ ,‬שהכיר היטב את תרבות השכנים הערביים‪ ,‬הסביר לבני שהוא צריך להרים‬
‫את הכתפיים‪ ,‬ללכת זקוף‪ ,‬ולהזיז את זרועותיו בחשיבות מצד לצד‪ .‬אדי הורה לו‬

                                                                 ‫‪ | 272‬חברון שוברת שתיקה‬
   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293