Page 203 - Step and repeat document 1
P. 203
מצפה לקבל קידום עד סוף השנה ועד אז צריך ללקק לבוס .אני
מתיישב על ספסל בתוך הלובי ,חולץ את הנעל ואת הגרב ,סוחט
את הגרב ,גורב בחזרה ונועל שוב את הנעל .הרגל עדיין רטובה,
אבל כעת לפחות היא כבר לא טובעת בשלולית עם כל צעד.
השוער בבניין מסתכל עלי.
אני מתעכב עם הלקוח יותר מכפי שהתכוונתי .אני יודע
שעכשיו ,בשעות הערב המאוחרות ,ויותר מכך בגשם ,יהיה
גיהנום ברכבת התחתית .אני מחליט להעביר שעה פה בסביבה,
אולי לאכול ,לשתות משהו .להגיע מאוחר הביתה זה לא רעיון
רע .לא יודע לומר מתי נעשיתי כל כך שבוי בשגרה ,אבל אני
נשבע שזה היה בניגוד לרצוני .אני חושב כמה זה מוזר .איך
אנחנו קופאים מרוב אדישות בתוך פס הייצור הזה .ועוד צריכים
אחרי זה ללקק לבוס.
אני מטלפן לאשתי ומודיע שאגיע הביתה קצת יותר מאוחר,
שהחלטתי לחכות ששעת העומס תעבור כי אני עדיין בלארגו דו
משאדו ויורד גשם ,היא יודעת איך זה .הם לא צריכים לחכות
לי לארוחת הערב.
אני שוקל לבדוק אם יש משהו טוב בקולנוע " ָסא ּו ל ּואיס"
(כשגרתי כאן היה גם קולנוע ב"גלריה קונדור" ,ולימים הוא
נהפך לכנסייה אוונגלית והיום אין לי מושג מה יש שם) .אני
מתחיל לצעוד מתחת לבניינים ועובר על פני ילד שמחלק
עלונים .קונה זהב וחפצי יוקרה ,אני מנחש ,אבל כשאני לוקח
עלון ,צירוף המקרים מכה בי :קריאות בטארוט .הדרכה באהבה,
לימוד רוחני ,תשובות לספקות הבוערים שלכם.
חיוך עולה על פני .אולי גם הצועניות שהסתובבו בכיכר
203
