Page 206 - Step and repeat document 1
P. 206

‫נשואים כבר שתים־עשרה שנה‪ ,‬בדיוק המספר של קלף "התלוי"‬
‫בטארוט — אני חושב‪ ,‬אני‪ ,‬שדברים מסוג זה נראו לי תמיד כמו‬
‫קשקוש אחד גדול‪ .‬ופתאום‪ ,‬בן־רגע‪ ,‬אני כבר מתכנן לקבוע‬
‫פגישה נוספת עם רנאטה הטארולוגית ולחזור ללארגו דו משאדו‬
‫בהזדמנות הראשונה‪ ,‬בשעה שאני מיטלטל ברכבת התחתית עד‬

                                             ‫לתחנת ַקנטגאל ּו‪.‬‬
‫השארתי את המכונית בחנייה בביתה של אחותי‪ ,‬בק ֹו ָּפ ָק ָּבנה‪.‬‬
‫אני אפילו לא עולה להיפרד ממנה‪ .‬אני משמיע שיר ברדיו‬
‫ומתחיל לחשוב על רנאטה בדרך הארוכה שמק ֹורטי די קנטגאלו‬
‫עד ל ָאֵוונידה ֶדז ָא ֵמרי ַקס‪ .‬אני עוד חושב עליה כשאני נכנס‬
‫לרחוב שלי‪ ,‬חונה במגרש החנייה‪ ,‬מזמין מעלית ויוצא בקומה‬

        ‫שלי‪ .‬אני עוד חושב עליה כשאני פותח את דלת הבית‪.‬‬
‫במפגש השני‪ ,‬כעבור חמישה־עשר ימים‪ ,‬אני רוצה לדבר‬
‫יותר על עצמי‪ .‬אני רוצה שרנאטה תכיר אותי‪ .‬בפעם הקודמת‬
‫הייתי מאופק‪ ,‬שאלתי שאלות כלליות שנענו מצדה בתשובות‬
‫כלליות‪ .‬עכשיו אני רוצה לעקור לעצמי את הנשמה מבעד לעור‬
‫ולהגיש אותה לרנאטה‪ ,‬קחי‪ ,‬תסבירי את זה‪ ,‬בבקשה — ואין‬
‫צורך להחזיר אחר כך‪ .‬מבחינתי היא יכולה לפרו ׂש את הנשמה‬

                  ‫שלי על הרצפה ולדרוך עליה‪ ,‬אם רק תרצה‪.‬‬
‫המפגש הזה אורך כמעט שעתיים‪ ,‬בעמדות הרות משמעות‬
‫קלפים כמו "העולם" (אתגר להבחין בדבר מה שצריך להינעל)‬
‫ו"המגדל" (רגע ממשמש ובא שיחייב את החרבתם של מבנים‬
‫ישנים)‪ׂ .‬שערה של רנאטה פזור הפעם‪ ,‬שיער שחור וארוך כמו‬
‫של הצוענייה שאינה‪ .‬היא עונדת צמידי כסף גדולים ולובשת‬
‫חולצה שמבליטה את קו המתאר של שדיה‪ ,‬הם נראים יפים‪.‬‬

                                      ‫‪206‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211