Page 204 - Step and repeat document 1
P. 204
השתדרגו ועכשיו הן מחזיקות מקום פרטי .אני קורא את
הכתובת .זה בבניין הישן של "גלריה קונדור" ,לארגו דו
משאדו .29
אני נעצר שם בכניסה ,מול הגלריה .נו ,אז מה ,אני לא עושה
כלום ,מה ההבדל בין שקר לשקר ,ללכת לקולנוע או לפתוח
בטארוט ,לא? אולי זה בכלל גם סוג של מחווה ,גם אם מאוחרת,
לסימוני .זה שהיא היתה קצת משוגעת לא עושה אותה אדם
רע ,זה לא אומר שהגיע לה למות בצורה כל כך טראגית ,כל
כך מוקדם .אני מחליט ללכת לחפש את הקליניקה .אני עולה
במעלית לקומה הרביעית.
פותחת את הדלת בחורה יפה ולבושה היטב שלא נראית
בכלל כמו הצועניות מלפני עשרים שנה ,ובלי משים אני מסדר
את השיער ואת צווארון החולצה .אני מסביר שאני מעוניין
בקריאה ,מה הסיכוי שהיא פנויה?
מתי? היא שואלת.
עכשיו ,אם אפשר ,אני עונה .אני גר רחוק ,בַרקֵריו ,אבל
ראיתי את העלון שלך פה ברחוב והסתקרנתי.
אני עם מטופלת כרגע ,היא אומרת.
אני יכול לחכות.
זה נכון ,אני יכול לחכות ,אבל יותר מזה ,פתאום נהיה נורא
חשוב שהבחורה היפה הזאת תקרא את מה שלא יהיה שכתוב
עלי בטארוט.
זה ייקח קצת זמן .חצי שעה ,ארבעים דקות ,היא אומרת.
אני מסתכל סביב .חדר ההמתנה קטנטן ואין בו חלון ,אבל
יש ערימה של ירחונים באחת הפינות ,ולידה נר ואגרטל עם
204
