Page 79 - Step and repeat document 1
P. 79
שריפה ובלי מוזיקה עממית קולומביאנית או מקסיקנית .ככה
אני מקבלת בעונג רב את פני המלנכוליה שמשתלטת על העיר
בימים הללו.
אני מתיישבת על הספה ומוזגת שני גביעים.
— לחיים.
— לחיים.
אני מנערת את הנוזל ומביטה בו מול האור; אני רואה את היין
בצבע הדובדבן יורד לאט בדמעות ונאחז בדופנות הכוס .אני
שואפת בהנאה עצומה את הריח של ספרד ,המעורב בפרי ובעץ
אלון .אני טועמת ,אני חשה בטעם החלק בחך ועל הלשון בשעה
שהאורחת שלי נועצת את מבטה בעיניים האילמות והמסתוריות
כאחת של המסכות הפרה־קולומביאניות שעל המדף ממול .אני
בוחנת אותה בזהירות ,אבל הסקרנות מכרסמת בי וכל השתיקה
הזו מורטת את עצבי .כמו במצבים אחרים אני פונה אל המנגנון
המוכר והמוכח של הבריחה :אני שוכחת שהיא לצדי.
אני מתרווחת ,לוגמת לגימה גדולה ומניחה לעצמי להיסחף
עם פרגולזי .מחשבותי נודדות אל השפה המעורפלת של
המוזיקה ואני מגיעה לתובנה שאולי סוד הישועה שלנו נמצא
בצפנים שלה .הדואט המהולל מרגש אותי ,ואני תוהה אם עובדת
היותנו בורים ופתיים לא תגרום לנו לבכות מהתרגשות במסע
אל הגיהינום .אני שואלת את עצמי על מקורם של רעיונות
שכאלה ומרימה את מבטי; היא מתבוננת בי.
— אם הייתי יכולה לגרום לה לדבר ,אם הייתי יכולה לדעת
מה היא רוצה ,אם הייתי מבינה את הסיבה לעצב שלה ,אם הייתי
יודעת למה היא כל כך שבירה וכל כך בטוחה בעצמה בעת
79
