Page 77 - Step and repeat document 1
P. 77
גם סיבות שונות להתלונן .לפעמים הגיעו אלי קטעי תיאורים
של התרחשויות אבסורדיות; אחר כך ,וזה קרה לעתים קרובות,
היא היתה יוצאת בבכי ,מביטה בעיני ואומרת לי תמיד:
— ערב טוב.
מצד שני ,הדבר שגיליתי בהמשך לא הוסיף לי ידע; מה שכן,
הוא הותיר אותי מסומנת.
יום אחד אני יוצאת מהטיפול ומנגבת את הדמעות ,יורדת
את שבע הקומות במדרגות בתקווה תמימה להגיע אל הקומה
הראשונה בלי זכר לבכי ,וכשאני כבר ברחוב אני רואה שהיא
מחכה לי.
— יש לך אוטו? היא שואלת.
— לא ,אני לוקחת מונית.
— אני אקח אותך.
— זה רחוק ,אני אומרת כדי לשכנע אותה לוותר על זה.
— לא משנה ,היא מתעקשת.
— בסדר.
אני נותנת לה את כתובת הסטודיו שלי ,ואחרי שאנחנו עוברות
בשתיקה מרחק לא קטן ,אני אומרת לבת הלוויה הזרה שלי:
— גם את יוצאת משם בוכה.
— כן ,כמעט תמיד.
אני שוב החטטנית מחדר ההמתנה; אני רוצה לדעת מי היא,
מה גורם לה להיות לא מאושרת ובעיקר מה היא רוצה ממני,
אבל גישתה היא של מתפלל בכנסייה שכורע על הברכיים ,כל־
כולה רצינות ועצבות .כשאנחנו מגיעות ,אני אומרת לה:
77
