Page 92 - Step and repeat document 1
P. 92
מתקרבת ,כאילו לא יכולות להתאפק ורוצות להיפגש כבר עם
המגע שלה.
אני נושמת עמוק ועוצמת עיניים .הרציף שטוף שמש ולחות,
החום והרעש מרדימים אותי ,מרחוק מתקרבת הרכבת .הז'קט
שאני מחזיקה ביד עבה מדי ,אבל כשאני נכנסת לקרון אני
שמחה שהבאתי אותו כי נדמה שהמיזוג מכ ּוון להקפיא אותנו.
באופן פלאי אני מצליחה למצוא מקום לשבת .זו תהיה הפעם
השלישית שאנחנו נפגשות .מכאן חוסר השקט שלי .מצד אחד
אני כבר יודעת במה מדובר ,ומצד שני אני לא יודעת כלום.
לשם שינוי אני לא מגיעה מאוחר ולא צריכה לדאוג שאפספס
את המעבורת שניקח בעוד כמה שעות .חוסר השקט שלי נובע
ממשהו אחר ,לרגעים אני לא מצליחה לזכור את הפנים שלה וגם
לא יודעת איך לברך אותה כשניפגש .אני מוציאה ספר מהתיק
רק כדי להחזיק משהו ביד ,אין סיכוי שאוכל להתרכז כרגע
בקריאה.
לפני הפעם הראשונה שנפגשנו לא הייתי בטוחה בכלום ,לא
הכרנו אישית ועד הרגע האחרון הכול היה יכול להתבטל .היא
אמרה שאם יהיו הרבה פקקים בכניסה לעיר נדחה ליום אחר.
בפעם השנייה היא היתה על סף מחלה ,אבל בסוף הרגישה טוב
ונפגשנו .הפגישה הראשונה היתה בלילה ,השנייה ביום ,הפעם
התוכנית היא לסוף שבוע שלם .הבחור של ה ָּבט ּו ָק ָדה* מסיים
לנגן ,מעביר את הכובע בקרון ומחייך אלי ,העתיד נראה מבשר
* ז'אנר מוזיקלי המושפע מתיפוף ברזילאי־אפריקאי ,בדרך כלל מבוצע בידי קבוצה
של מתופפים.
92
