Page 93 - Step and repeat document 1
P. 93

‫טובות‪ .‬כשאני מגיעה לתחנה היא מחכה לי עם חבר‪ .‬אנחנו‬
‫מברכות זו את זו מהר‪ ,‬לא בדיוק ברור לאן מכוונת הנשיקה‪.‬‬
‫אנחנו צועדות אל הנמל ובמעבר הגבול מציגות את הדרכונים‪,‬‬
‫וזה מ ַשווה לכול נופך מציאותי‪ .‬אנחנו כאן‪ ,‬זה קורה‪ .‬היא‬

                                       ‫מסתכלת בתמונה שלי‪.‬‬
‫— את נראית כמו פליטה אפגנית‪ .‬אני לא מאמינה שענדת את‬

                                         ‫עגילי החישוק האלו‪.‬‬
‫במעבורת אנחנו היחידות שנשארות בחוץ‪ ,‬ברוח שפורעת לנו‬
‫את השיער‪ ,‬מסתכלות על אור השקיעה שמנצנץ בנהר‪ .‬הכול‬
‫היה פשוט כל כך מבחינת התארגנות‪ .‬עם גברים זה תמיד מסובך‬
‫יותר‪ ,‬צריך להיזהר מאי־הבנות‪ ,‬ולהציע נסיעה בשלב כזה מוקדם‬
‫ייחשב לשיגעון‪ .‬לעומת זאת‪ִ ,‬אתה רק עלה הרעיון לנסיעה ותוך‬
‫יומיים היא כתבה לי "קניתי לנו כרטיסים"‪ .‬בתגובה הזמנתי לנו‬
‫מקום עם רהיטים עתיקים ונוף לנהר‪ ,‬ושלחתי לה תמונה שלו‬

                                 ‫עם כיתוב " ּביאה מחכה לנו"‪.‬‬
‫כשאנחנו מגיעות לכפר כבר די מאוחר והמכולת היחידה‬
‫שאפשר למצוא עומדת להיסגר‪ּ .‬ביאה לא עונה להודעות ואני‬
‫מתחילה לפחד שהכול ייהרס‪ ,‬שנגיע מותשות לבית באמצע‬
‫שומקום‪ ,‬בלי מפתחות‪ ,‬אוכל או קליטה‪ .‬אנחנו קונות גבינה‪,‬‬
‫נקניק‪ ,‬קרקרים‪ ,‬לחם‪ ,‬חמאה‪ ,‬זיתים‪ ,‬יין‪ ,‬בירה‪ ,‬שוקולד‪ .‬פשוט‬
‫זורקות כל מה שבא לנו לתוך הסל כדי שלא נצטרך להחליט‪,‬‬
‫לא משנה אם זה מתאים לשאר הדברים‪ .‬בעלת המכולת עוזרת‬
‫לנו למצוא מונית‪ ,‬שמביאה אותנו אל אתר הנופש שאנחנו‬
‫מניחות שבו נמצא החדר‪ .‬למרות שיש לנו רק שם רחוב ומעט‬
‫פרטים‪ ,‬ואין שום אור חוץ מפנסי המונית‪ ,‬אנחנו מצליחות‬

                                      ‫‪93‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98