Page 93 - Step and repeat document 1
P. 93
טובות .כשאני מגיעה לתחנה היא מחכה לי עם חבר .אנחנו
מברכות זו את זו מהר ,לא בדיוק ברור לאן מכוונת הנשיקה.
אנחנו צועדות אל הנמל ובמעבר הגבול מציגות את הדרכונים,
וזה מ ַשווה לכול נופך מציאותי .אנחנו כאן ,זה קורה .היא
מסתכלת בתמונה שלי.
— את נראית כמו פליטה אפגנית .אני לא מאמינה שענדת את
עגילי החישוק האלו.
במעבורת אנחנו היחידות שנשארות בחוץ ,ברוח שפורעת לנו
את השיער ,מסתכלות על אור השקיעה שמנצנץ בנהר .הכול
היה פשוט כל כך מבחינת התארגנות .עם גברים זה תמיד מסובך
יותר ,צריך להיזהר מאי־הבנות ,ולהציע נסיעה בשלב כזה מוקדם
ייחשב לשיגעון .לעומת זאתִ ,אתה רק עלה הרעיון לנסיעה ותוך
יומיים היא כתבה לי "קניתי לנו כרטיסים" .בתגובה הזמנתי לנו
מקום עם רהיטים עתיקים ונוף לנהר ,ושלחתי לה תמונה שלו
עם כיתוב " ּביאה מחכה לנו".
כשאנחנו מגיעות לכפר כבר די מאוחר והמכולת היחידה
שאפשר למצוא עומדת להיסגרּ .ביאה לא עונה להודעות ואני
מתחילה לפחד שהכול ייהרס ,שנגיע מותשות לבית באמצע
שומקום ,בלי מפתחות ,אוכל או קליטה .אנחנו קונות גבינה,
נקניק ,קרקרים ,לחם ,חמאה ,זיתים ,יין ,בירה ,שוקולד .פשוט
זורקות כל מה שבא לנו לתוך הסל כדי שלא נצטרך להחליט,
לא משנה אם זה מתאים לשאר הדברים .בעלת המכולת עוזרת
לנו למצוא מונית ,שמביאה אותנו אל אתר הנופש שאנחנו
מניחות שבו נמצא החדר .למרות שיש לנו רק שם רחוב ומעט
פרטים ,ואין שום אור חוץ מפנסי המונית ,אנחנו מצליחות
93