Page 97 - Step and repeat document 1
P. 97
מעט מאז שהגענו וכבר עברה שעת ארוחת הצהריים .אנחנו
טסות במונית ,הדרך מלאה עצים ושיחים יבשים וסבוכים" .אם
ממשיכים פה ישר מגיעים לבית יין ",הנהג אומר .אני מדובבת
אותו ,הוא מספר לנו שהוא גר כאן מאז נולד ,שארבעת הילדים
שלו כבר גדולים ועברו לעיר לצורך עבודה ,שלא כדאי לבוא
באמצע הקיץ כי החול והאבנים מלאים נחשים .הוא ממליץ לנו
על פאריז'ה *.אנחנו מגיעות בדיוק לפני שסוגרים את המטבח,
ומזמינות מ ֹורסי ָיהּ ,פר ֹוב ֹו ֵל ָטהּ ,ב ֹונדי ֹו ָלה** עם רסק תפוחים,
תענוג .כשאנחנו יוצאות מהמסעדה מזג האוויר משתנה ,השמים
מעוננים ואפורים.
אנחנו מסתובבות בכפר ,יושבות קצת בכיכר הזהה לכל
הכיכרות בכל הכפרים שביקרתי בהם אי־פעם ,שום דבר מיוחד,
שום דבר שתופס את העין .היא לא מרשה לי לצלם אותה ,אני
מצלמת תמונה אחת בכל זאת והיא מכריחה אותי למחוק אותה.
בלית ברירה אני מצלמת את הרחובות מרוצפי האבן ,הריקים
בגלל הרוח הקרירה ,ואת הבתים העתיקים .אנחנו מסתובבות
ומגיעות לבר ,שותות קפה ,קונות קצת מצרכים לארוחת הערב.
מתחיל לזרזף גשם דק ושתינו מסכימות שזה הזמן לחזור.
כשאנחנו מגיעות לבקתה אנחנו מתפשטות לאט ומתנשקות,
בהתחלה רק בשפתיים ,שמלטפות אלה את אלה ,מתחמקות
ומחפשות ,ואחר כך בלשון .הכול איטי מאוד ,אנחנו רגועות,
מלטפות זו את זו .היא עוברת על הפנים שלי בפה שלה ,ממלאת
* מסעדת בשר מסורתית בארגנטינה ובאורוגוואי.
* * נקניק דם ,גבינה צלויה בגריל ,נתח בשר חזיר.
97
