Page 102 - Step and repeat document 1

‫מדברות‪ ,‬מקשיבות לרעש של המים וזו לנשימות של זו‪ .‬מהזווית‬
‫שלי אני רואה מזרקה‪ ,‬בניין מרשים של מוזיאון‪ ,‬כמה ילדים‬
‫מתרוצצים‪ ,‬ההורים מאחוריהם‪ .‬אחר כך אנחנו נוסעות באופנוע‬
‫לכיכר אחרת‪ ,‬ושם אני רואה גשרים מאבן‪ ,‬שומעת יותר קולות‪,‬‬
‫יותר שמש‪ ,‬יותר רעש‪ ,‬נביחות כלבים‪ ,‬יותר ויותר ויותר‪ .‬אבל‬
‫התמונה כבר לא מושלמת‪ ,‬משהו נוקשה עומד בינינו‪ ,‬מציק‬
‫לנו‪ ,‬משהו שלא נאמר‪ ,‬איזה מנגנון בלתי נראה שמרעיש‪ .‬אנחנו‬
‫הולכות אליה הביתה‪ ,‬אוכלות אגוזי מלך‪ ,‬ביסקוויטים עם ריבת‬
‫חלב‪ ,‬ויוצאות שוב‪ .‬היא בוחנת את התיק שלי‪ ,‬כסוף עם טורקיז‪.‬‬

‫— איזה תיק יפה‪ ,‬איפה קנית אותו?‬
‫— קיבלתי אותו מתנה‪.‬‬

‫— זה לא נראה כמו מתנה שגבר ייתן‪.‬‬
‫— זו מתנה מבחורה‪.‬‬
‫— אה‪ ,‬עדיף‪.‬‬

‫אני כמעט נרדמת והראש מונח על הרגל שלה‪ .‬תחושה‬
‫מעירה אותי‪ ,‬אני פוקחת את העיניים בדיוק כשאני שומעת את‬
‫הקול של הטלפון שלה‪ .‬היא צילמה אותי‪ .‬האור מכה ישירות על‬
‫הפנים שלה ומחשבה נוראית אבל נכונה עוברת לי בראש‪ ,‬אולי‬
‫זו הפעם האחרונה‪ .‬הפעם האחרונה שאשען עליה בעדינות‪,‬‬
‫שתינו על הדשא‪ ,‬השיער שלה מפוזר‪ ,‬שלי מכסה אותנו‪ .‬העינים‬
‫שלה כמו שני פסים צוחקים‪ ,‬היד שלה מחפשת קצת עור מתחת‬
‫לחולצה‪ .‬המחשבה הזאת‪ ,‬שאני לא יכולה להוציא מהראש‪,‬‬
‫תלויה באוויר בינינו‪ ,‬בלי מילים‪ ,‬ולרגע שתינו נעצבות‪ .‬עד‬
‫שענן מכסה את השמש‪ ,‬היא פוקחת את העיניים לרווחה ואנחנו‬

‫חוזרות לחייך‪.‬‬

‫‪102‬‬