Page 49 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 49

‫סבא חיים‬
                                                      ‫באתי לבד והיום אנחנו עשרים ושניים מונטנרים‬
‫בספר הזה אני גלוי‪ .‬אני רוצה שהמשפחה שלי תדע הכל‪ ,‬גם את הדברים הקשים שעשיתי‪ .‬אני מאמין‬
‫שלא אתחרט על שום דבר שסיפרתי‪ .‬אני מבסוט מאוד שהנכדים יזמו את כתיבת הספר ושהם מתעניינים‬
                                                   ‫בביוגרפיה שלי‪ .‬אני נהנה שמקשיבים לסיפורים שלי‪.‬‬

‫מעולם לא אמרתי שאני צדיק‪ .‬וגם לא הייתי‪ .‬שנים ארוכות עבדתי כמעט כל השבוע מחוץ לבית ואת‬
‫הוצאות הכלכלה שקיבלתי בזבזתי בלי חשבון‪ .‬למזלי‪ ,‬חיה ידעה לחסוך ועשתה את זה בלי שאדע‪ .‬מדי‬
‫פעם היתה שמה קצת כסף במזרון ובעת צרה ‪ -‬כשהיינו זקוקים לכסף ורציתי לקחת הלוואה ‪ -‬היא שלפה‬

                                                                                      ‫אותו והכל הסתדר‪.‬‬
‫זה קרה ב‪ .1966-‬דובי רצה להתחתן עם יהודית ולי היה מאוד חשוב לערוך לבן הבכור שלי (שהיה אז‬
‫סטודנט ולפני כן קצין בצבא) חתונה גדולה‪ .‬באותה תקופה בקושי היה לנו כסף לשלם לו בשביל‬
‫הלימודים והשכירות בירושלים‪ ,‬אבל אני הייתי גאה בו ורציתי להזמין לחתונה את כל החברים והמכרים‬

  ‫שלנו‪ .‬רק בזכות חיה הצלחנו לערוך חתונה על הכיפ‪-‬כיפאק‪ .‬הזמנתי חמש מאות אורחים והייתי מבסוט‪.‬‬

‫אומרים שהשכל בא מאוחר וזה נכון‪ .‬אני לא בוגר אוניברסיטה‪ ,‬אבל הניסיון מביא איתו חוכמת חיים‬
‫(בגלל זה‪ ,‬אגב‪ ,‬היהודים תמיד נהגו להתייעץ עם זקני השבט)‪ .‬היום אני רואה איזה שטויות עשיתי‬
‫כשהייתי צעיר‪ ,‬ואין לי ספק שעכשיו אני יותר פיקח גם מהגבר שהייתי לפני ארבעים שנה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫ההבדל בין החיים היום לחיים של אז הוא הבדל של יום ולילה‪ .‬זה לא רק הטכנולוגיה (בילדותי אפילו‬

                         ‫חשמל לא היה לנו) גם הסכנות‪ ,‬התרבות והאווירה הציבורית שונים לגמרי היום‪.‬‬

‫אני לא גידלתי את הילדים שלי‪ .‬חיה גידלה אותם והיא עשתה עבודה טובה‪ .‬הילדים שלי יודעים שלא‬
‫ישבתי איתם הרבה (והיום אני מתחרט על זה)‪ .‬הייתי צריך להיות מעורב יותר בגידול שלהם וכואב לי‬

                                                                                     ‫שלא עשיתי את זה‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬בעניין ההשכלה לפחות‪ ,‬הקפדתי ועקבתי אחריהם‪ .‬חיינו בצמצום כדי שהם יוכלו ללכת‬
‫ללמוד‪ .‬זה היה לי חשוב מאוד‪ .‬התעדכנתי על המצב שלהם מחיה‪ ,‬הזמנתי מורים פרטיים אם היה צריך‬
‫והודעתי להם חד משמעית שאם לא יבואו עם בגרות ‪ -‬הם לא יכנסו הביתה‪ .‬כשהביאו לי בסוף את‬
‫התעודות נהניתי מאוד‪ ,‬וכשהמשיכו בלימודים גבוהים לא היה מבסוט ממני‪ .‬גם מהנכדים דרשתי בגרויות‬

                             ‫וכל אחד מהם קיבל מסבא שלו אלף דולר על תעודת בגרות או תואר אקדמי‪.‬‬
‫מהפרקטיקה של החיים למדתי כמה חשוב לשמור על המשפחה‪ .‬והיום אני חושב שאם מתעורר ויכוח‬
‫בתוך המשפחה צריך להיות חכמים ולא צודקים‪ .‬חייבים לוותר כדי לפתור את הבעיה‪ ,‬והכל כדי למנוע‬

                                                                                             ‫ריב וברוגז‪.‬‬

                                                  ‫‪49‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54