Page 46 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 46
חלק מהפרויקטים בהם עבדנו היה בשיתוף 'רכבת ישראל' .נקראנו לאזור שבין באר שבע לדימונה והיינו
צריכים ליישר גבעות ולמלא ואדיות בחול מהודק על מנת שיהיה אפשר להניח עליו פסי רכבת .לשם
מילוי הוואדיות הייתי צריך לקדוח ולבדוק שכבות אדמה שונות של חרסית עד שתימצא הקרקע העמידה
והטובה ביותר להידוק .לא למדתי את זה באוניברסיטה אלא מהשטח ,והפכתי למומחה בזה.
גם בשטח שבין דימונה למחצבות הפוספטים באורון היינו צריכים ליצור משטח לפסי הרכבת .לאחר
בדיקה הודיעו לי המהנדס והטכנאים שמצאו אדמה טובה למילוי במרחק ארבע מאות מטרים מהמקום
הרצוי .זה לא מצא חן בעיני כי ההובלה משם בטרקטורים תיארך המון זמן .החלטתי ללכת ולחפש בעצמי
אדמה טובה וקרובה יותר .לקחתי איתי שופל והתחלתי לחפש .כשמצאתי אדמה שמצאה חן בעיני פיניתי
את האבנים שמעליה והוריתי לשופל לחפור .התוצאה היתה טובה .בדקתי בעוד כמה מקומות באזור
וכשזה מצא חן בעיני הודעתי לשופל לנקות את השטח ולהתחיל להביא לי משם חומר .בינתיים גם
במעבדה אמרו לי שהאדמה מצוינת .הודעתי לבעל הבית שמצאתי אדמה קרובה יותר והוא הגיע לבדוק
ונתן אישור .חסכתי לחברה הרבה זמן וכסף ,אבל המהנדס שנא אותי בגלל זה .כמו במקרים רבים אחרים,
הקרדיט על ההצלחה הזאת ניתן לבוס שלי.
כמנהל עבודה הרשתי לעצמי לשחרר הביתה מפעיל אחד כבר ביום חמישי (בשישי המפעיל השני עבד
שש שעות רצוף וכך הם התחלפנו ביניהם כל שבוע) .יום בהיר אחד קיבלנו הוראה חדשה ' :אין שחרורים
בחמישי .כולם חייבים להיות בשטח בימי שישי' .שבוע אחר כך הגיע אלי אחד מהמפעילים וביקש בכל
זאת להשתחרר בחמישי בגלל מצב חרום בבית .שחררתי אותו .בדרך הביתה ראו רכב של 'מקורות'
ותשאלו אותו .למחרת כבר הוזמנתי לבירור .התרגזתי מאוד והודעתי להם שאם הם לא מאפשרים למנהל
העבודה להחליט כאלה החלטות במקרים מיוחדים אז אני מחזיר את המפתחות ולא יוצא לעבודה .יכולתי
לאבד את העבודה ,אבל זה היה לי עקרוני ולא פחדתי .בסוף החליטו לוותר לי.
בשנות השבעים קיבלנו עבודה גם בסיני ועבדתי ליד התעלה וקו בר-לב .בהתחלה חיפשו שם מים
וכשבשארם א-שייך נמצא נפט הזמינו כלים לקידוח .אנחנו היינו צריכים ליישר ולפלס את הקרקע עבור
הכלים האלה.
הייתי מכור לעבודה .אהבתי את זה ולא עבדתי רק בשביל המשכורת .חמש-עשרה שעות ביממה הייתי
בשטח .מנותק מהכל .בזמן הזה מנהלי עבודה אחרים ישבו במשרדים או ביקרו את ההנהלה בתל אביב
והתחנפו .אני לא נכנסתי למשרד ולא ליקקתי לאף אחד .עבדתי עשרים וחמש שנה ב'מקורות' ולאורך
כמעט כל התקופה הגעתי הביתה לילה אחד באמצע שבוע ובסופי שבוע .אחרי יום העבודה הייתי יושב
לתכנן את יום המחרת .עשיתי הכל כדי שהכלים לא יעמדו בבטלה .גם בסוף השבוע בבית ישבתי לתכנן
את לוח העבודה השבועי ,למרות שלא הייתי חייב.
46
