Page 42 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 42
זה כואב לי .כל המשפחה שלי נרצחה ובמקרה אותי גייסו .אחרי כל מה שעברתי אני לא נחשב ניצול
שואה?! אחרי שלחמתי ,הסתכנתי ונפצעתי קשה אני לא נחשב נכה מלחמה?! היום אני לא מקבל גרוש כי
אין לי דוקומנט .הרי את כל הניירת האישית שלי ,כולל ההיסטוריה הרפואית מבית החולים בבידגוש,
שרפו לי אנשי 'הבריחה'?!
באחד הימים של 1954מצאתי בעיתון מודעה שמחפשים נהגי סמיטריילר בתה"ל -תכנון המים לישראל.
הזמינו אותי לטסט וכשהגעתי גיליתי שאנחנו מאה מועמדים .ביקשו שאעלה על הרכב ואחנה ברוורס .אני
זוכר ששאלתי לאיזה כיוון לחנות והם התרשמו שאני מסוגל לחנות גם בצד ימין ,היכן שאין מראה.
קיבלתי את העבודה .המשכורת היתה לא רעה ובהמשך גם קיבלתי קביעות .הייתי מאושר.
באותה תקופה תכננו את המוביל הארצי ואנחנו הובלנו חרסית לבניית בריכות ומאגרי מים במשמר אילון
ובאזור תל ירוחם .האוטומובילים שלנו היו ענקים .הם הגיעו מאמריקה ונקנו על ידי השילומים מגרמניה.
לתה"ל היו גם מיכליות גרמניות עם קומפרסור מיוחד שמפזר את המים .הם הזמינו מגרמניה מהנדס
שידריך את המפעילים איך להשתמש במיכליות המסובכות .כשהתחלתי לדבר איתו בגרמנית מינו אותי
במקום להיות המתורגם שלו .בהמשך ,הבוס הבין שאני מתמצא לבדי במכונות ואין צורך במהנדס ,אז הוא
פיטר אותו .הפכתי להיות מדריך ,נעזרתי בחוברות שהגיעו עם הציוד ולימדתי את הנהגים לשאוב מים
(נסענו לירקון לשם כך) ולכוון אותם דרך הקומפרסור.
שנתיים אחר כך כל הציוד הכבד עבר לחברת 'מקורות'' .מקורות' בחרה לעצמה את הנהגים הטובים
ביותר בתה"ל וגם אני נבחרתי .ב 1956-התחלתי לעבוד שם וקיבלתי מיד קביעות.
42
