Page 2 - גרידים למצגת

‫טיוטא‬

‫מדריך ליישום תהליכי צמיחה אזוריים‬ ‫פתיחה‬

‫מאז שנת ‪ ,2006‬לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬מתנהל שיח ציבורי ופוליטי העוסק בצורך בחיזוק הצפון‪.‬‬
‫המלחמה הייתה זרז להצפה של מגמות היחלשות של האזור ביחס לאזורים אחרים בארץ‪ .‬שיח זה לוקה‬
‫בהיעדרה של רזולוציה מספקת ושל תפיסה כוללת‪ ,‬המאפשרת תרגום התובנות לכדי אימפקט משמעותי‬
‫המוביל לצמיחה ולצמצום פערים‪ .‬השיח הציבורי והפוליטי התעורר בעקבות פרסום נתונים על פערים‬
‫הקיימים בין תושבי הגליל לבין המתגוררים במרכז הארץ ועל הצורך בצמצומם‪ .‬פערים אלה מתייחסים‬
‫למגוון שטחי חיים‪ :‬הכנסה לנפש‪ ,‬השתתפות בכוח העבודה‪ ,‬מדדי העוני‪ ,‬תוחלת החיים‪ ,‬כוח הקנייה והישגים‬
‫לימודיים‪ .‬למעשה‪ ,‬כמעט בכל מדד רוחבי ניכר פער זה וב‪ 15-‬השנים האחרונות לא רק שהוא אינו מצטמצם‬

‫אלא אף מתרחב‪.‬‬

‫לצד המגמות המשתקפות בנתונים שנהוג למדוד ברמה הלאומית‪ ,‬במשך השנים הללו נכתבו עשרות רבות‬
‫של תוכניות וקודמו מאות פרויקטים ומיזמים לחיזוק הצפון‪ ,‬החל מתוכניות ממשלתיות כלליות ועד למיזמים‬
‫מוניציפליים‪ .‬במבט ראשוני ניתן לראות לא מעט הצלחות בזירות שונות‪ .‬שיעורי ההשכלה האקדמית בחברה‬
‫הערבית נמצאים בצמיחה משמעותית‪ ,‬בין השאר במקצועות המדעיים והטכנולוגיים‪ ,‬מתפתחים אשכולות‬
‫עסקיים‪ ,‬כדוגמת תחום הפודטק בגליל המזרחי וקיימת צמיחה מוניציפלית ניכרת ביישובים לא מעטים‬

‫בצפון‪.‬‬

‫המסמך המוצג להלן הוא פרי יוזמה של הג׳וינט‪-‬אלכא ושל קרן ראסל ברי מתוך רצון לבחון את סוגיית‬
‫היישום של תוכניות לחיזוק הצפון‪ .‬מטרתו של המסמך לתת כלים להגדלת סיכויי היישום והאפקטיביות של‬
‫תוכניות אזוריות לפיתוח כלכלי וכן לבחון את הרכיבים הנדרשים ליישומן‪ .‬מודעות לכלים אלה ופעולה על‬

‫פיהם תגדיל את סיכויי היישום ואת האפקטיביות של תוכניות שכבר מיושמות‪.‬‬

‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי מסמך זה אינו תוכנית אסטרטגית לפיתוח הגליל וכי השאלה שעמדה לנגד עינינו לא‬
‫הייתה האם אסטרטגיה של יתרונות יחסיים היא הנכונה ביותר‪ ,‬או האם הבחירה בפודטק בקריית שמונה‬

‫או במרכז לתעשייה ‪ 4.0‬בכרמיאל היא נכונה‪.‬‬

‫לצורך בחינת הנושא גובש צוות חשיבה‪ ,‬המורכב מבעלי תפקידים מרכזיים בקידום התהליכים בצפון‪ ,‬חלקם‬
‫עודם בתפקיד רשמי במשרדי ממשלה‪ ,‬בקרנות פילנטרופיות ובגופים תומכים וחלקם בכירים לשעבר אשר‬

‫השפיעו באופן מעשי על הליכי הפיתוח בצפון‪.‬‬

‫יש לציין כבר בפתיחה‪ ,‬כי ניתוח של חסמים ושל רכיבים הנדרשים ליישום אפקטיבי של תוכנית משתנה‬
‫בהתאם למאפייני התוכן ולדיסציפלינה המקצועית אליה שייכת התוכנית‪ .‬ברור שיישום תוכנית של בינוי פיזי‬
‫שונה במדדים רבים מיישום תוכנית ללימודי מדעים‪ .‬הדגש במסמך זה הוא בעיקר על נושאים של פיתוח‬
‫כלכלי‪ ,‬כמו גם דיון על אזוריות‪ ,‬כאשר הכוונה להחיל את החשיבה האזורית כגורם מרכזי בדיון על היישום‪.‬‬
‫התובנות שאותן נציג במדריך שלהלן באות לשמש כלי לכל מי שמעוניין בקידום תוכניות פיתוח בעלות סדר‬
‫יום אזורי‪ .‬ועוד נציין‪ ,‬כי המבט והניתוח במסמך זה מתייחס אמנם לגליל‪ ,‬אך התובנות רלוונטיות גם לאזורים‬

‫אחרים בישראל‪.‬‬

‫אזוריות היא תפיסה שהולכת ומשתרשת בשיח המקצועי והציבורי בישראל (פחות בשיח הפוליטי)‪ .‬לצד‬
‫המגמה של היחלשות השלטון המרכזי‪ ,‬בעיקר במובנים של יכולות ביצוע‪ ,‬מתחדד הצורך בחיזוק היכולת‬
‫המקומית להוביל וליישם תהליכים שונים‪ ,‬אך בשל היעדרה של שכבת משילות בין השלטון המרכזי לרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬ההבנה הזו לא תורגמה ליישום‪ .‬הגליל הוא דוגמה טובה לכך‪ 94 .‬רשויות ומועצות מקומיות‬
‫מייצרות ביזור גדול‪ ,‬שבו בולט היעדרו של כוח אדם מיומן‪ ,‬המסוגל להוביל תהליכים הן ברמה המקצועית‬

‫והן ברמה הפוליטית‪.‬‬