Page 4 - גרידים למצגת
P. 4
חלק ראשוןטיוטא
חלק ראשון
***
שאילת שאלות על אזוריות
ופיתוח כלכלי
***
בחלק זה יוצג בקצרה תהליך המיפוי והשאלות שהוא העלה בהקשר
לפיתוח כלכלי בצפון הארץ.
בין החלטות הממשלה ב 2006-לאלו של 2018ובין התוכנית האסטרטגית המקיפה של צפונה ב 2008-וזו
של משרד הכלכלה ,שהוצגה ב 2015-ותורגמה להחלטת ממשלה ב 2017-ועד שנת ,2020נכתבו עשרות
תוכניות לפיתוח אזורי לגליל .חלקן תוכניות מוניציפליות ,חלקן עסקו בתחום מוגדר (תיירות או חינוך),
חלקן ייעודיות לאוכלוסייה (למשל ,שורה ארוכה של תוכניות והחלטות ממשלה בנושא מגזרי המיעוטים
בצפון ודרכים לצמצום פערים) .חלק מתוכניות אלה היו כלליות ושטחיות וחלקן פורסמו לאחר עבודת עומק
מפורטת (למשל ,שדרוג המערכת הכלכלית בצפון המדינה ,משרד הכלכלה ומוסד שמואל נאמן בשיתוף
חברת פארטו ,שפורסמה באפריל ;2015תוכנית אסטרטגית הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי ,טלי
חתוקה ואחרים ,ביוזמת עיריית קריית שמונה).
כתיבתו של מדריך זה התבססה על לימוד התוכניות וההחלטות שקודמו על פני כ 15-שנה מאז מלחמת
לבנון השנייה .בין היתר נבחנו השאלות כיצד הוצגו הפערים? אילו מטרות ויעדים הוצבו? מה עלה בגורלן של
אותן תוכניות ואיך הן תורגמו למימוש בשטח?
נוסף לבחינת תוכניות ממשלתיות ומקומיות לפיתוח כלכלי ,כחלק מגיבוש התובנות על אודות יישום תהליכים
של פיתוח אזורי ,חיפשנו גם פעולות ממוקדות יותר ,אך עדיין בעלות אימפקט אזורי ,למרות שהן אינן תוכניות
רב-תחומיות .נהוג להגדיר פעולות אלו כעוגנים אזוריים ,כאשר המיקוד היה על עוגנים באזור הגליל העליון
אבל לא רק .יש לציין ,שאנו רואים ריבוי של יוזמות ופרויקטים בחמש השנים האחרונות ,דבר שבאופן כללי
חידד את האבחנה בקשר להתנעת תוכניות והבשלתן .במהלך בחינת התוכניות נחשפנו לתוכניות רבות
בעבר ובהווה ,שהיו בשלבי גיבוש והתנעה ורק למעט תוכניות שהבשילו לכדי הצלחות בעלות היקף השפעה
משמעותי ברמה האזורית .קיימות לא מעט תוכניות מוצלחות המקדמות צמיחה ופיתוח בגליל ,אבל עם זאת
נראה ,כי התמונה השלמה אינה מצטיירת כמספקת ואינה מעידה על הגליל כאזור בתנופה חיובית קדימה.
