Page 23 - האם סיימון צריך לדעת

‫האם סיימון צריך לדעת? ‪ /‬יודי מרטון‬

‫״תושבי העיירה לא ממש מחבבים אותי‪ ,‬אני מאוד שונה מהם‪ ,‬הם מכבדים‬
‫אותי אבל מתרחקים ממני‪ ,‬אבל בני יונתן מגיע הרבה‪ ,‬פה ושם הם בכל זאת‬

‫באים לביקור‪ ,‬זה נוח לי ומשרת את מטרותיי כמתבודד״‪.‬‬

‫״ומהן מטרותיך?״ שאלתי‪.‬‬

‫״קודם תעשה את המוטל עליך‪ ,‬ואחרי זה נדבר‪ ,‬אני מבטיח״‪.‬‬

‫המשכנו לדבר על ספרים וסופרים‪ ,‬סיפרתי לו על מקומות מעניינים שהייתי‬
‫בהם‪ ,‬השיחה קלחה‪ ,‬סיימון היה מסתבר עם ידיעות של איש העולם הגדול‬

‫ובעל ידיעות מקיפות בכל נושא שהתקלתי אותו‪ ,‬הוא קרא הרבה‪.‬‬

‫הזמן עבר ביעף‪ ,‬ואז שמתי לב שהגיע שעת הצהריים המאוחר ובטני החלה‬
‫לקרקר ולדרוש ארוחה‪.‬‬

‫התנצלתי ואמרתי שאני חושב שהגיע הזמן שאלך‪.‬‬

‫״אז לא תבשל איתי את ארוחת הצהריים״ שאל כקורא את מחשבותיי‪.‬‬

‫אני ממש ספר פתוח מבחינתו‪ ,‬זה לא טוב חשבתי‪.‬‬

‫הסכמתי כמובן‪.‬‬

‫שולחן העץ המסיבי במטבח היה חרוץ כולו במכות סכין‪ ,‬סיימון שם על‬
‫השולחן מגוון ירקות בישול ויחד איתי תוך כדי שהוא שר את שירי החיפושיות‬
‫בקולי קולות‪ ,‬קצץ אותן והכניס לסיר גדול‪ ,‬הוסיף חתיכות בשר אדום ותפוחי‬
‫אדמה ותיבל ‪ -‬הוא הכין בעצם תבשיל קדירה ‪ -‬הוסיף יין אדום ודחף לתנור‬

‫שכבר היה דלוק‪.‬‬

‫״שעה והכל מוכן״‪.‬‬

‫״אבל אני יודע שתבשיל כזה צריך יותר זמן״ אמרתי‪.‬‬

‫״אצלי לא!״ אמר ״לי יש תנור מיוחד‪...‬״‬

‫עד שהתבשיל יהיה מוכן טייל איתי האיש החביב בגינה שלו‪ ,‬מסביר לי‬
‫בפרוטרוט את הסימביוזה בן הצמחים‪ ,‬מה גדל ליד מה‪ ,‬ואיך השילוב הנכון‬

‫יוצר את הגינה המושלמת לדעתו‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫_______________________________________________________________‬