Page 26 - האם סיימון צריך לדעת

‫האם סיימון צריך לדעת? ‪ /‬יודי מרטון‬

‫‪ .5‬הספרייה‪.‬‬

‫הקולנוע היה מלא‪ ,‬לפי דעתי ברוב תושבי העיירה‪.‬‬

‫שלושת המעסיקים החדשים שלי באדי ג׳ורג ואדם‪ ,‬לבושים עדיין בבגדי‬
‫העבודה שלהם‪ ,‬ניגשו אלי ואמרו לי שאנחנו מקווים שאני זוכר‪ ,‬הם ביקשו‬
‫שאשן טוב הלילה כי מחר בשעה שבע הם מצפים לי ליד הסילוא‪ ,‬תמי גיחכה‬

‫ושאלה אותי האם אני רציני שאני רוצה את העבודה הזו?‬

‫עניתי בחיוב‪ ,‬כי האמת לא היה אכפת לי‪ ,‬לא תזיק לי יציאה מהשגרה‪,‬‬
‫אמרתי להם שאני מוכן לעבודה אבל רק עד הצהריים‪ ,‬לאור זה שיש לי‬

‫עיסוקים אחרים‪ ,‬לשמחתי זה היה מקובל עליהם‪.‬‬

‫השלושה התיישבו באולם הקולנוע בכיסאות הקדמיים‪ ,‬ואילו תמי הובילה‬
‫אותי ליציע הריק‪.‬‬

‫הסרט היה כפי שציפיתי‪ ,‬ההתרגשות באולם הייתה כאילו הם רואים את‬
‫הסרט פעם ראשונה‪ ,‬מוזר ביותר‪ ,‬בהבזק של אור מהמסך ראיתי את ג'נט‬

‫מחובקת עם אחד הגברברים המקומיים‪ ,‬אבן קטנה ירדה מליבי‪.‬‬

‫תמי התחככה בי‪ ,‬הושיטה ידיים כאילו מהתרגשות מהסרט‪ ,‬ולא עבר זמן רב‬
‫ושכחנו מהסרט‪ ,‬התגפפנו והתנשקנו‪ ,‬מתחיל להיות מעניין במידאון‪.‬‬

‫לחמוק מהאולם בלי שיראו אותנו היה כמובן בלתי אפשרי‪.‬‬
‫היינו הראשונים לצאת‪ ,‬בלילה לא ישנתי בחדרי‪ ,‬תמי העירה אותי לאחר‬

‫לילה סוער בשעה שש‪ ,‬ואמרה שתכין ארוחת בוקר קלה‪.‬‬

‫עליתי לחדרי‪ ,‬התרחצתי והתלבשתי מוכן לעבודה‪.‬‬

‫לאחר הארוחה‪ ,‬תמי נפרדה ממני כאישה אוהבת ששולחת את בעלה לעבודה‪.‬‬
‫הרגשתי מגוחך‪ ,‬אבל היה לי טוב‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫_______________________________________________________________‬