Page 21 - האם סיימון צריך לדעת
P. 21
האם סיימון צריך לדעת? /יודי מרטון
"התלוצצתי ,ואני רואה שאתה כן איש שיחה -לא כפי שתמי אמרה לי" –
האווירה הבנתי השתחררה.
סיימון לא הגיב להערה ,קם ולהפתעתי היה גבוה כמעט כמוני ורחב כתפיים,
לבוש בחולצה לבנה ומכנסי ג׳ינס ונעול בסנדלים פשוטים.
הוא נכנס לבית ויצא תוך כדי שהוא גורר שולחן עגול קטן וכיסא נוסף,
ושוב נכנס והביא שתי צלחות ועוגת תפוחים וכמובן בקבוק וסקי וכוסות.
״אני אפיתי ,מתכון של אשתי המנוחה אן״ אמר בגאווה ״לא כל יום באים
אלי אורחים״.
״ידעת שאגיע?״ התפלאתי.
״כן ,השם שלי תמיד מוזכר כשהמתבודד המוזר של העיירה ,היה לי ברור
ברגע שנודע לי מיונתן בתחנה ,שהוא במקרה הבן שלי ,שתגיע אלי ותתהה
על קנקני״.
״ומהו קנקנך?״
סיימון הורה ״אתה תצטרך לחיות כאן תקופה ,להכיר את כולם ,להיות חלק
מהקהילה ,להתבולל בניהם ,לעבוד עם השלישייה ,להתחבר באמת עם תמי,
ואז לכשתגיע לתובנות ,אז אספר לך״.
התפלאתי מאוד ״למה לי?״.
״כי אתה חוקר אנונימי ,וסופר למגירה ,ויש לך כאן פנינה אמיתית לאוסף
שלך ,אז תתאמץ ,יהיה לך מעניין ,אני יודע״.
הוא התקיל אותי לחלוטין ,מהיכן הוא יודע? לא סיפרתי לאיש מעודי על מה
שאני עושה בחיים ,הוא אכן מוזר ומפתיע.
״מאפוא אתה יודע כל כך עלי?״ זעפתי.
״אחרי שתעבור את מה שאמרתי ,או יותר נכון מה שדרשתי ממך ,אסביר
לך ,תתמודד בינתיים עם חוסר הידיעה״.
21
_______________________________________________________________
