Page 22 - medorledor18
P. 22
טיפול בשלישיה :הפסיכולוגית ,הנערה והסלולארי.
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
לדיאלוג ישיר הן טיפולי והן אחר אשר ישרת אותה בעתיד. לפני מספר שבועות נערה כבת 16
זוהי תרבות האינסטנט ותרבות הקשר הווירטואלי. שבטיפולי ,מביאה אתה כהרגלה את
תרבות ממכרת בהחלט ,בפרט לגבי ילדים ומתבגרים שעדיין המכשיר הנייד ,כיאה לכל מתבגר.
לא פיתחו וגיבשו הפעלת שיקול דעת הלוקחת בחשבון סדר במהלך הפגישה יושבת ומסמסת.
אני מבקשת שתעשה זאת לאחר הפגישה
עדיפויות ואחריות על בחירה אישית. אך היא טוענת שחייבת להגיב בדחיפות
נתון אחר שראוי לחבר לנושא היא העובדה הידועה שעל-פי וממשיכה במעשיה .עוברות מספר דקות
ושוב מסמסת ,שוב טוענת שמדובר
רוב ,בממוצע ,כל הורה מבלה עם ילדיו רק כחצי שעה ביום.
בחצי שעה זו עליו "לתקתק" דברים שוטפים כמו אמבטיה, בעניין דחוף.
"המחזה" חוזר על עצמו מספר פעמים
אוכל ,עדכונים של אותו יום ,ביצוע משימות לימודיות וכו'. ואני מרגישה לא בנוח ,פונה לנערה
נשאלת השאלה כמה זמן ופניות ,בפועל יש להורה כדי ללמד ומסבירה לה שלמעשה "הפגישה
את ילדו שיקול דעת ,עובדות חיים וערכים .בנושא ספציפי
זה אני מתכוונת לשימוש נכון ויעיל בנייד ובכלים וירטואליים מתפספסת".
היא שוב עונה לי" ,זה דחוף ,זה דחוף".
בכלל ,בלי לפגוע בתפקוד כללי. שאלתי אותה מה כל-כך דחוף שלא
הכוונה היא בלי להזניח קשרים בין-אישיים המתנהלים פנים
מאפשר לנו לנצל את הזמן?
מול פנים ,בלי להזניח מחויבות ללימודים ומשפחה. מתברר שחברה שלחה לה הודעה
הבעיה נעשית חריפה יותר כאשר אנו ,ההורים ,מושפעים מרגיזה וש"אין מנוס" מאשר לענות לה
ישירות מהמדיה הווירטואלית ונסחפים אחריה לא פחות
מהילדים .ומעבר לזה ,נוצר טשטוש גבולות בין שעות העבודה באופן מידי.
לבין שעות שאמורות לשמש את החיים האישיים ואת חיי- אני שומעת את מה שהיא אומרת לי
ומרגישה אי-נוחות .עולים בראשי מיליון נושאים שהופכים
המשפחה. להיות חשובים לשיחה בעקבות ה"מחזה".
כלומר אנחנו בעצמנו ,באופן לא מודע ,מהווים דוגמא אישית למשל ,איך אמור להרגיש בן-אדם כאשר מי שנמצא לידו
שלילית לילדנו כשאנו נסחפים אחרי המדיה ולא יוצרים גבולות מתעלם מנוכחותו ומזמנו ולא פנוי אליו? איך ללמד אותה
לקחת זאת בחשבון ,לשקול ולתכנן את מעשיה ולא לפעול
ברורים בחיינו. בדחף של רגע? איזה נושאים הם באמת בעלי-דחיפות? איך
יתרה מכך ,לא ניתן לדרוש מהילד את מה שאתה לא דורש קובעים סדר עדיפויות ביניהם? האם זה משקף את החינוך
מעצמך ועדיף שתחשוב על זה קודם ,לפני שהילד יאמר לך את מבית? האם זה משקף את התקופה? והיכן הכבוד להורים
זה בעצמו. שמשלמים בעבור פגישה זו?
היא מתפנה לרגע ואני מעלה בפניה שאלות .מדברת על חוסר
ניצול זמן יקר ,משתפת אותה בתחושות שלי כאדם ,שואלת
אותה מה המחויבות שלה להוצאות שיש להוריה ומדברת אתה
על אי-הנוחות האישית שלי כלפיה וכלפי הוריה.
היא מגיבה" ,סליחה ,סליחה ,סליחה" וכעבור כמה דקות חוזרת
שוב על מעשיה ונראה שכל השאלות שהועלו לא נגעו בה.
אני שוב מזכירה את השאלות והיא מגיבה" :למה את עושה
מזה עניין!!! "
ואני שואלת את עצמי מה הוא ההיקף של התופעה בחייה,
איזה תהודה יש לתופעה זו במערכות החיים שלה עם הסביבה
ובכלל .כמה היא משקפת מציאות גורפת בחוץ ,בחיי כולנו
ומתבגרים בפרט ?
אוסיף על זה שבתוך החדר היא מוצאת לנכון להראות לי
תמונות שלה ושל חבריה ואפילו להשמיע לי קטעים מוקלטים.
מצד אחד ניתן לומר שבדרך זו אני יכולה ללמוד הרבה על חייה
והדבר נותן אפשרות של התייחסות לכל הנושאים העולים ,הן
אם בתוכן השיחה והן בסוג התקשורת שיוצרת ,גם בינינו .מצד
אחר ,ניתן לומר שבהתנהגותה זו היא חוסמת כל אפשרות
22
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
לדיאלוג ישיר הן טיפולי והן אחר אשר ישרת אותה בעתיד. לפני מספר שבועות נערה כבת 16
זוהי תרבות האינסטנט ותרבות הקשר הווירטואלי. שבטיפולי ,מביאה אתה כהרגלה את
תרבות ממכרת בהחלט ,בפרט לגבי ילדים ומתבגרים שעדיין המכשיר הנייד ,כיאה לכל מתבגר.
לא פיתחו וגיבשו הפעלת שיקול דעת הלוקחת בחשבון סדר במהלך הפגישה יושבת ומסמסת.
אני מבקשת שתעשה זאת לאחר הפגישה
עדיפויות ואחריות על בחירה אישית. אך היא טוענת שחייבת להגיב בדחיפות
נתון אחר שראוי לחבר לנושא היא העובדה הידועה שעל-פי וממשיכה במעשיה .עוברות מספר דקות
ושוב מסמסת ,שוב טוענת שמדובר
רוב ,בממוצע ,כל הורה מבלה עם ילדיו רק כחצי שעה ביום.
בחצי שעה זו עליו "לתקתק" דברים שוטפים כמו אמבטיה, בעניין דחוף.
"המחזה" חוזר על עצמו מספר פעמים
אוכל ,עדכונים של אותו יום ,ביצוע משימות לימודיות וכו'. ואני מרגישה לא בנוח ,פונה לנערה
נשאלת השאלה כמה זמן ופניות ,בפועל יש להורה כדי ללמד ומסבירה לה שלמעשה "הפגישה
את ילדו שיקול דעת ,עובדות חיים וערכים .בנושא ספציפי
זה אני מתכוונת לשימוש נכון ויעיל בנייד ובכלים וירטואליים מתפספסת".
היא שוב עונה לי" ,זה דחוף ,זה דחוף".
בכלל ,בלי לפגוע בתפקוד כללי. שאלתי אותה מה כל-כך דחוף שלא
הכוונה היא בלי להזניח קשרים בין-אישיים המתנהלים פנים
מאפשר לנו לנצל את הזמן?
מול פנים ,בלי להזניח מחויבות ללימודים ומשפחה. מתברר שחברה שלחה לה הודעה
הבעיה נעשית חריפה יותר כאשר אנו ,ההורים ,מושפעים מרגיזה וש"אין מנוס" מאשר לענות לה
ישירות מהמדיה הווירטואלית ונסחפים אחריה לא פחות
מהילדים .ומעבר לזה ,נוצר טשטוש גבולות בין שעות העבודה באופן מידי.
לבין שעות שאמורות לשמש את החיים האישיים ואת חיי- אני שומעת את מה שהיא אומרת לי
ומרגישה אי-נוחות .עולים בראשי מיליון נושאים שהופכים
המשפחה. להיות חשובים לשיחה בעקבות ה"מחזה".
כלומר אנחנו בעצמנו ,באופן לא מודע ,מהווים דוגמא אישית למשל ,איך אמור להרגיש בן-אדם כאשר מי שנמצא לידו
שלילית לילדנו כשאנו נסחפים אחרי המדיה ולא יוצרים גבולות מתעלם מנוכחותו ומזמנו ולא פנוי אליו? איך ללמד אותה
לקחת זאת בחשבון ,לשקול ולתכנן את מעשיה ולא לפעול
ברורים בחיינו. בדחף של רגע? איזה נושאים הם באמת בעלי-דחיפות? איך
יתרה מכך ,לא ניתן לדרוש מהילד את מה שאתה לא דורש קובעים סדר עדיפויות ביניהם? האם זה משקף את החינוך
מעצמך ועדיף שתחשוב על זה קודם ,לפני שהילד יאמר לך את מבית? האם זה משקף את התקופה? והיכן הכבוד להורים
זה בעצמו. שמשלמים בעבור פגישה זו?
היא מתפנה לרגע ואני מעלה בפניה שאלות .מדברת על חוסר
ניצול זמן יקר ,משתפת אותה בתחושות שלי כאדם ,שואלת
אותה מה המחויבות שלה להוצאות שיש להוריה ומדברת אתה
על אי-הנוחות האישית שלי כלפיה וכלפי הוריה.
היא מגיבה" ,סליחה ,סליחה ,סליחה" וכעבור כמה דקות חוזרת
שוב על מעשיה ונראה שכל השאלות שהועלו לא נגעו בה.
אני שוב מזכירה את השאלות והיא מגיבה" :למה את עושה
מזה עניין!!! "
ואני שואלת את עצמי מה הוא ההיקף של התופעה בחייה,
איזה תהודה יש לתופעה זו במערכות החיים שלה עם הסביבה
ובכלל .כמה היא משקפת מציאות גורפת בחוץ ,בחיי כולנו
ומתבגרים בפרט ?
אוסיף על זה שבתוך החדר היא מוצאת לנכון להראות לי
תמונות שלה ושל חבריה ואפילו להשמיע לי קטעים מוקלטים.
מצד אחד ניתן לומר שבדרך זו אני יכולה ללמוד הרבה על חייה
והדבר נותן אפשרות של התייחסות לכל הנושאים העולים ,הן
אם בתוכן השיחה והן בסוג התקשורת שיוצרת ,גם בינינו .מצד
אחר ,ניתן לומר שבהתנהגותה זו היא חוסמת כל אפשרות
22
