Page 225 - ricardo29.1.13.indd

De lo ke vees creete la mitad i de lo ke oyes - nada .1
למראה עיניך - תאמין חצי, ולמשמע אוזניך - כלום. [de lo ke vee(sz), kreeté la mitad, i de lo ke oyes - nada]
El dia ke no bari, vijitadores resivi .2
ביום שלא טיאטאתי, אורחים הגיעו. [el dia ke no bar(r)i, vijitadore(sz) re(sz)ivi]
Gayo ke no canta, alguna coza le falta .3
תרנגול שאינו מזמר )מקרקר(, זה כי משהו חסר לו. [gayo ke no kanta, alguna koza le falta]
Ijo fuites, padre seras; lo ke azites, te azeran .4
בן היית, אב תהיה - מה שעשית, לך ייעשה. [ijo fuite(sz), padre sera(sz), lo ke azites, te azeran]
Ken negro mazal tiene, nunca lo piedre .5
מי שמזלו שחור, אף פעם לא מאבד אותו. [ken negro mazal tiene, nunka lo piedre]
La tavla se akeśo al clavo, este diśo: la culpa esta en el martiyo .6
קבלה הקורה באוזני המסמר, השיב לה: האשמה היא בפטיש. [la tavla se ake(sh)o al klavo, este di(sh)o: la kulpa esta en el martiyo]
Para secreto no des paras, ke pasa tiempo i lo savras .7
תמורת סוד אל תשלם, כי כעבור זמן תדע אותו )בחינם(. [para sekreto no de(sz) pará(sz), ke pasa tiempo i lo savrá(sz)]
Lavar la cavesa del hamor, es pedrer agua i śavon .8
לחפוף לחמור את הראש, זה בזבוז מים וסבון. [lavar la kabeza del χamor, es pedrer agua i (sh)avon]
1. אל פדולי תאיחלס מסקרטו
מי שנכנס בעניינים לא לו, משלם מכיסו )מחיר יקר(. [(e)l fdoli, taiχ(e)les m(e)skarto]
2. אל חוט פל בחאר או מוואליה תאיתאו עליה
הדג עדיין בים והקונים מתווכחים על מחירו. [(e)l hut f(e)l bχ(e)r, u mualih tai tau el-lih]
3. שידי, עלא שבבא, תלק מרתו עלא חזקא
אדם חיפש סיבה, ובגלל נפיחה קלה התגרש מאישתו. [(sh)idi, (ae)la (sh)ba, t(e)lak mrato, (ae)la χezka]
4. אילא תאחט אל בגרה, תאיקטרו שקקנהא
כשהפרה נופלת, הסכינים עליה מתרבים. [ila taχt (e)l b(e)gra, taiktro (sh)kak(e)nha]
5. לו כאן מוקה פיה אל חיר, מא איתלקוהא סיידה
אם בינשוף היתה תועלת, לא היו משחררים אותו הציידים. [lu kan muka fiha (e)l χir, ma it(e)lkoha siada]
6. לו כאן כאיחבונא כיף חתבונא, לאבאש עלא דאר בונא
אם )הבעלים( היו אוהבים אותנו היום כפי שאהבו אותנו בעת הנישואין, היה בא שלום על בית אבינו. [lu kan ka-iχbuna kif χtbuna, laba(sh) (ae)la dar buna]
7. וואש נשיבה תקון חביבה? וואש אל עקרבה תקון תביבה?
האם החמות יכולה להיות חביבה ואהובה? האם נקבת העקרב יכולה להיות רופאה? [wa(sh) n(sh)iba tkun h(e)biba? wash (e)l (ae)kerba tkun tbeba?]
8. משאת לאלא איתז'יב אל קסבור, רזעת חבללא בשבע סהור
הלכה הגברת להביא כוסברה, וחזרה בהריון בחודש השביעי. [m(sh)at lal-la itjib (e)l k(e)sbor, r(e)zaat hebbla, b(e)(sh)ba s(e)hor]
227
לדינו Ladino מרוקאית Moroccan