Page 235 - ricardo29.1.13.indd
P. 235
Radhi ya wazee ni fimbo
המקל הוא הברכה של ההורים. [ra(dh)i ya wazee, ni fimbo]
Mchelea mwana kulia hulia yeye
מי שחושש מבכי של ילד, יבכה בעצמו. [mchelea muana kuli-a, huli-a yeye]
Joka kuritta kasvaa, se kunniatta kuolee
מי שגדל בלי משמעת, ימות בלי כבוד. [yoka kurit-ta kasvaa, se kun-niat-ta kuolee]
Kto bije, ten kocha
מי שמרביץ הוא מי שאוהב. [kto bie, ten koχa]
Îi dai nas lui Ivan şi se urcă pe divan
נותנים לאיבן ) ֵשם( את האף )מאפשרים לו הכל(, והוא עולה על הספה. [(e)i dai nas lui ivan, (sh)i se urk(a) pe divan]
Måste böjas i tid, det som krokigt ska bli
עדיף לכופף את הענף כאשר הוא עוד צעיר. [moste b(eu)yas i tiid, dee som kruukit ska blii]
סווהילית סווהילית פינית פולנית רומנית
שוודית
ያልዘሩት አይበቅልም
מה שלא זורעים לא יגדל. [yalzarut aiba(kh)(a)l(a)m]
የሰዉ መሠረቱ ፣ እናትና አባቱ
הבסיס של אדם, אביו ואמו. [yesau masaratu, (e)nat(e)na abatu]
Matsi shi kan sa kalangu zaki
ככל שעור התוף מתוח יותר, כך הצליל מתוק יותר. [matsi (sh)i kan sa, kalangu zaaki]
Kızını döğmeyen dizini döğer
מי שלא מרביץ לבת שלו )לילדיו(, ירביץ לברך שלו. [k(e)z(e)n(e) d(eog)-meyen, dizini d(eo)er]
Τό ξύλο βγήκε απ τόν παράδεισο
המכות יצאו מגן עדן. [to ksílo v(i)yíke, ap ton parádiso]
De bien ke te kero te ago yorar
כיוון שאני רוצה את טובתך, אני גורם לך לבכות. [de bien ke te kero, te ago yorar]
אמהרית אמהרית האוסה טורקית יוונית לדינו
בולגרית הונגרית יידיש לדינו לדינו
מרוקאית נפאלית
השלמות תובנה 2
يبيع الماء في حارة السقايين
מנסה למכור מים בשטח של מוכרי המים. [yabiiul maa-a, fi haaratil sak-kain]
Nie ucz ojca dzieci robić
אל תלמד את אבא איך עושים ילדים. [nie uch oitsa, djechi robich]
Muna opettaa kanaa
הביצה מלמדת את התרנגולת. [muna opet-taa kanaa]
به معلمت درس نده
אל תנסה ללמד את המורה. [bemoalemet dars nade]
Învaţă oul pe găină
הביצה מלמדת את התרנגולת. [(e)nvats(a), oul pe g(a)in(a)]
Яйца курицу не учат
הביצים לא מלמדות את התרנגולת. [iáitsa, kúritsu nie úchat]
Не учи учёного
אל תלמד את המלומד. [nie uchí uch(ió)nov(a)]
ערבית פולנית פינית פרסית רומנית רוסית רוסית
На стар краставичар, краставици ще продава
למוכר המלפפונים הוותיק, אל תנסה למכור מלפפונים. [nástar krastavichár, krastavitsi (sh)te prodáva]
Még ott a tojáshéj a fenekén
קליפת הביצה עדיין על ישבנו. [meeg ot a toyaa(sh)heei, a fenekeen]
די אייער ווילן קליגער זיַין פון די הינער
הביצים רוצות להיות חכמות מהתרנגולות. [di eyer, vil(e)n kliger zain fun di hiner]
Este caldo tiene muncho ke buir
מרק זה עוד צריך לרתוח הרבה. [este kaldo, tiene muncho ke buir]
Se alevantaron los pipinos i aharvaron los banchovanes קמו המלפפונים והיכו בגננים. [(sz)e alevantaron lo(sz) pipino(sz), i aharvaron los banchovane(sz)]
קונת מעלמא או רזעת מתעלמא
הייתי המורה והפכתי לתלמידה. [kunt m(ae)lma, u r(a)zaat mt(ae)lma]
इ को अगाडी वगक ो वयान לעמוד מול "אינדרה" )מלך האלים( ולתאר את השמיים. [indra ko og-hari, sorga ko b(ao)yan]
השלמות תובנה 3
237