Page 4 - עתמול 268

‫הביאה לירידה בגביית המיסים‪ ,‬מה שהוביל לירידה משמעותית‬ ‫המגפה היוסטיניאנית‬
‫בגודל הצבאות שגייסה האימפריה‪ .‬מפעל הכיבוש מחדש של‬ ‫שקיעת האימפריה הרומית מקושרת על ידי‬
‫מערב האימפריה הרומית‪ ,‬שאותו התחיל יוסטיניאנוס‪ ,‬הואט באופן‬ ‫היסטוריונים רבים למגפת ה ֶד ֶבר שהתחוללה‬
‫משמעותי‪ .‬האימפריה הרומית התקשתה להגן על גבולותיה בצפון‬ ‫בימיושלהקיסר יוסטיניאנוס(‪565-527‬לסה"נ)‪,‬‬
‫אפריקה‪ ,‬בבלקן ובקווקז‪ .‬בתוך כמה עשורים היא איבדה כשני‬ ‫שאחראי לשורת מפעלי בנייה מרשימים‪ ,‬ביניהם‬
‫שליש משטחה — מזרח אסיה הקטנה (היום טורקיה)‪ ,‬סוריה‪ ,‬ארץ‬ ‫כנסיית האגיה סופיה בקונסטנטינופול (היום‬
‫איסטנבול)‪ ,‬כנסיית הניאה בירושלים ומנזר‬
‫ישראל‪ ,‬מצרים וצפון אפריקה — וכשלושה רבעים מהכנסותיה‪.‬‬ ‫סנטה קטרינה בסיני‪ .‬פרוקופיוס‪ ,‬ההיסטוריון‬
‫מבט חדש על המגפה‬ ‫בן התקופה (המאה השישית)‪ ,‬מתאר בספרו‬
‫"היסטוריה של המלחמות" את הופעת המגפה‪,‬‬
‫בחינה מחודשת של המקורות ההיסטוריים הקיימים ומחקר‬ ‫שהגיעה ככל הנראה ממרכז אסיה‪ .‬על פי‬
‫המתבסס על מקורות מידע חדשים שטרם התייחסו אליהם בעבר‬ ‫פרוקופיוס‪ ,‬המגפה התפרצה לראשונה במצרים‬
‫(למשל קברים‪ ,‬כתובות‪ ,‬פפירוסים ואבקת פרחים) ועל שיטות‬ ‫ומשם התפשטה ברחבי ארצות הים התיכון‪.‬‬ ‫יוסטיניאנוס והאגיה סופיה‬
‫מחקר חדשות הובילו לשינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים‬
‫בתוך כמה חודשים הגיעה לבירה קונסטנטינופול‪ ,‬שהייתה העיר‬
‫את המגפה היוסטיניאנית‪.‬‬ ‫הגדולה ביותר באירופה ובמזרח התיכון ומנתה אז כחצי מיליון‬
‫בבסיס הטענה שמגפת הדבר הייתה גורם עיקרי בתהליך קריסת‬ ‫תושבים‪ ,‬וגרמה לתמותה חסרת תקדים בעיר‪ .‬על פי תיאוריו של‬
‫האימפריה הרומית עמדו המקורות ההיסטוריים הקדומים‪ .‬אלא‬ ‫פרוקופיוס‪ ,‬ששהה אז בעיר‪" :‬בתחילה התמותה הייתה רק מעט‬
‫שרוב המחברים שחיו בתקופה וכתבו על המגפה — למשל‬ ‫מעל הרמה הרגילה‪ ,‬אבל אז התמותה היומית עלתה עד שהגיעה‬
‫הכרוניקאי מרקלינוס הקומס (‪ — (Marcellinus Comes‬הקדישו‬ ‫לחמשת אלפים איש‪ ,‬ולאחר מכן הגיעה לעשרת אלפים‪ ,‬ואחר‬
‫לה במקרה הטוב כמה שורות בלבד‪ ,‬בעוד שאירועים אחרים —‬ ‫כך אפילו יותר" (היסטוריה של המלחמות ‪ .)2.23.2‬התפרצויות נוספות‬
‫ואפילו אסונות אחרים — תוארו אצלם בפירוט רחב בהרבה‪ .‬כך‬ ‫של המגפה הופיעו מסביב לים התיכון ומעבר לו — עד שהמגפה‬
‫למשל יוהאנס מלאלס (‪ (John Malalas‬מתייחס למגפה בקיצור‬ ‫נעלמה באופן מסתורי באמצע המאה השמינית‪.‬‬
‫רב‪ ,‬אבל מתאר באריכות מספר רעידות אדמה שקרו בתקופתו —‬ ‫חלק מהמקורות ההיסטוריים‪ ,‬כפרוקופיוס‪ ,‬מתארים את המגפה‬
‫כמו זו שפגעה באנטיוכיה ב־‪ .526‬ניתן להסיק מכך שהמגפה לא‬ ‫היוסטיניאנית כאסון יוצא דופן‪ .‬היסטוריון הכנסייה יוחנן מאפסוס‬
‫נתפסה בעיניהם כאירוע אפוקליפטי שגרם לתמותה של כמחצית‬ ‫(המאה השישית)‪ ,‬למשל‪ ,‬טוען שרק אדם אחד מתוך אלף שרד‪,‬‬
‫מהאוכלוסייה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רוב הטקסטים ששרדו מן התקופה‪,‬‬ ‫בעוד שהכרוניקאי תיאופאנס (מאות שמינית ותשיעית) גורס שלא‬
‫ואפילו חלק מהכרוניקות כמו כרוניקון פסחלה‪ ,‬לא מזכירים כלל‬ ‫נותרו מספיק אנשים חיים כדי לקבור את המתים‪.‬‬
‫את המגפה‪ ,‬בחירה שנראית תמוהה אם אכן הייתה המגפה אירוע‬ ‫על פי הסימפטומים שתוארו שיערו ההיסטוריונים שמדובר במגפת‬
‫משמעותי כל כך בתקופתה‪ .‬למרות שהמופע הראשון של המגפה‬ ‫דבר‪ .‬לאחרונה נמצאו שרידים של הבקטריה שגורמת למגפת‬
‫מופיע בפירוט יחסי במקורות‪ ,‬שאר מופעי המגפה מופיעים‬ ‫הדבר (‪ )Yersinia pestis‬בשלדים מהתקופה‪ ,‬והם מעידים על כך‬
‫בקיצור רב — לעיתים רק במשפט קצר שמציין שהתפרצות‬ ‫שהמגפה המתוארת אכן הייתה מגפת דבר‪ .‬ממצאים אלו נמצאו‬
‫המחלה התרחשה במקום ובזמן מסוימים‪ ,‬ללא פרטים נוספים‬ ‫גם בקברים שהיו מצויים מחוץ לגבולות האימפריה הרומית במאה‬
‫כמו סימפטומים‪ ,‬מספר המתים או תיאור של השפעותיה‪ .‬בשל‬ ‫השישית‪ ,‬באזורים שלגביהם אין תיאורים היסטוריים של המגפה‬
‫מיעוט הפרטים לא תמיד ניתן לקבוע בביטחון שאכן מדובר דווקא‬ ‫(גרמניה) או שהעדויות לגביה לא היו חד משמעיות (אנגליה)‪.‬‬
‫המסקנה שהתקבלה הייתה שהמגפה התפשטה למרחקים והייתה‬
‫במגפת הדבר ולא במגפה אחרת‪.‬‬ ‫אירוע גדול מכפי ששוער‪.‬‬
‫היעדר הפרטים במקורות ההיסטוריים מתבטא גם בכך שאנו יודעים‬
‫על מעט מאוד קורבנות ספציפיים של המגפה‪ .‬בסקירת הביוגרפיות‬ ‫המגפה ושקיעת האימפריה‬
‫של אלפי אנשים שחיו בתקופה הנדונה ושמוזכרים במקורות‬ ‫בשנים האחרונות קישרו מספר חוקרים בין המידע שהתקבל מן‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬רק על שמונה מהם נטען שמתו ממחלת הדבר‪ .‬מספר‬ ‫הטקסטים ההיסטוריים לבין ממצאי הדנ"א של הבקטריה וטענו‬
‫המתים במגפה מופיע לעיתים רחוקות במקורות ההיסטוריים‪ ,‬וגם‬ ‫שמגפת הדבר גרמה לתמותה של בין ‪ 15‬ל־‪ 25‬מיליון בני אדם‪ ,‬שהיו‬
‫אז מתייחס בעיקר לקונסטנטינופול באמצע המאה השישית ובסופה‪.‬‬ ‫בין רבע למחצית מהאוכלוסייה שחיה אז סביב הים התיכון‪ ,‬בנוסף‬
‫קשה לקבל מספרים אלו כמהימנים כיוון שהמספרים עולים בהרבה‬ ‫לתמותה מתמשכת מהמופעים הבאים של המגפה לאורך כמאתיים‬
‫על ההערכות על גודל אוכלוסיית העיר קונסטנטינופול באותה‬ ‫שנים‪ .‬האימפריה הרומית נחלשה‪ .‬הירידה בגודל האוכלוסייה‬
‫עת‪ .‬אם במופע הראשון יוחנן מאפסוס מעריך שהתמותה הייתה‬
‫כ־‪ 300‬אלף מתושבי העיר‪ ,‬במופעים מאוחרים יותר במאה השישית‬

‫עת־מול ‪268‬‬

‫‪2‬‬