Page 5 - עתמול 268

‫מחברים אחרים כמו מיכאל הסורי מתארים תמותה של ‪ 400‬אלף‬
‫איש ואף יותר משלושה מיליון בני אדם‪ .‬כנראה שכמו במקרים‬
‫רבים אחרים המחברים הגזימו במספרים כדי להעביר לקוראיהם‬

‫את הנרטיב שלהם על חומרת המגפה‪.‬‬

‫תהלוכה מלווה בתפילה של האפיפיור גרגוריוס הקדוש לסיום המגפה ברומא‪590 ,‬‬ ‫קברים‪ ,‬כתובות‪ ,‬פפירוסים ופולן‬
‫(איור‪ :‬האחים לימבורג‪ ,‬מאות ‪)15-14‬‬ ‫אף שבמקורות ההיסטוריים מתואר שהמתים במגפה נקברו‬
‫בקברים עצומים שהכילו שבעים אלף גופות כל אחד‪ ,‬עד כה‬
‫ששרדו מן המאה השישית (ושכוללים מסמכים יומיומיים כמו‬ ‫לא נמצאו בקונסטנטינופול עדויות ארכיאולוגיות לקברי אחים‬
‫מכתבים‪ ,‬דוחות‪ ,‬חוזים וכו') מעלה תמונה דומה‪ .‬למרות שמצרים‬ ‫גדולים מתקופת מגפת הדבר של יוסטיניאנוס‪ .‬סך כל הקברים‬
‫הייתה המקום שממנו התפשטה המגפה אל רחבי האימפריה‬ ‫ההמוניים (קבורה של חמש גופות ומעלה בקבר אחד) מהתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬ושעל פי מקורות היסטוריים כמו פרוקופיוס ויוחנן‬ ‫שנמצאו בסקירה ברחבי אירופה ומסביב לים התיכון הסתכם‬
‫מאפסוס היא נפגעה באופן משמעותי מן הדבר‪ ,‬אף אחד מאלפי‬ ‫בכמה עשרות — מספר זניח ביחס למיליוני האנשים שכביכול‬
‫הפפירוסים ששרדו אינו מתייחס למגפה‪ ,‬ולא נמצא קשר בין מועד‬ ‫מתו במגפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬סיבת הקבורה ההמונית של רבים מקברים‬
‫הופעת המגפה לבין מספר הפפירוסים שנכתבו מדי שנה בממוצע‬ ‫אלה אינה ברורה‪ .‬כך למשל שמונה קברים המוניים שנמצאו‬
‫— למרות שאם האוכלוסייה קטנה באופן דרסטי היה ניתן לצפות‬ ‫מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים עשויים להיות תוצאה של‬
‫המגפה‪ ,‬אך חוקרים אחרים גורסים שסביר יותר שמדובר בתוצאה‬
‫שגם כמות המסמכים תקטן‪.‬‬ ‫של מעשי הטבח שהתרחשו בזמן הכיבוש הפרסי בתחילת המאה‬
‫גם בבדיקה של פולן (אבקת פרחים)‪ ,‬לא נמצאו עדויות לעוצמתה‬ ‫השביעית (‪ .)628-614‬בנוסף‪ ,‬בסקירה של אלפי הקברים מבתי‬
‫של המגפה‪ .‬כשבוחנים את הרכב הצמחייה באזור מסוים באמצעות‬ ‫הקברות באנגליה‪ ,‬בגרמניה‪ ,‬בצרפת ובספרד‪ ,‬נמצא שאין עלייה‬
‫בדיקת הפולן שמצטבר בשכבות בקרקעית האגמים‪ ,‬ניתן ללמוד‬ ‫בשכיחות הקברים המכילים יותר מאדם אחד בין התקופה שלפני‬
‫על פעילות אנושית באזור לאורך זמן‪ ,‬כמו חקלאות או בירוא‬
‫יערות‪ .‬בתקופת המוות השחור‪ ,‬למשל‪ ,‬באזורים שונים באירופה‬ ‫המגפה לתקופת ההתפרצות שלה‪.‬‬
‫ניתן לראות ירידה יחסית בכמות הפולן של דגנים אל מול עליה‬ ‫תמונה דומה מתקבלת מבחינה של מקורות אחרים שגם בהם לא‬
‫יחסית בכמות הפולן של אורנים‪ .‬שינויים אלה מתאימים לתמותה‬ ‫נראה שינוי שיכול היה לבטא את התמותה ההמונית מהמגפה‪.‬‬
‫הגבוהה בתקופת המוות השחור‪ .‬מכיוון שרוב האוכלוסייה בעולם‬ ‫אחד מסוגי המקורות האלו הן כתובות חקוקות באבן שהוצבו על‬
‫הקדם־מודרני עסק בחקלאות‪ ,‬התמותה הרבה גרמה לנטישה‬ ‫גבי מבנים גדולים כדי להוקיר את אלו שיזמו אותם ומימנו אותם‪.‬‬
‫של שדות שכבר לא היה מי שיעבד אותם — מה שהוביל לירידה‬ ‫כתובות נוספות נחקקו על מצבות קבורה‪ .‬ההנחה הייתה שאם‬
‫בכמות הפולן של הדגנים‪ .‬עצי האורן‪ ,‬שצומחים במהירות יחסית‪,‬‬ ‫מגפת הדבר גרמה למותם של אנשים כה רבים בין המאה השישית‬
‫פלשו לשטחים אלו — מה שהוביל לעליה בכמות הפולן של‬ ‫למאה השמינית‪ ,‬ניתן היה לצפות שתהיינה יותר מצבות קבורה‬
‫האורן‪ .‬מתוך כך ניתן להבין שהמוות השחור גרם לתמותה גבוהה‬ ‫ופחות כתובות בנייה‪ ,‬שכן סביר שפחות אנשים בנו מבנים‪ .‬עם‬
‫באוכלוסייה‪ .‬בניתוח של שורת אתרים מצפון מזרח הים התיכון‬ ‫זאת‪ ,‬לאחר בדיקה של כתובות המתוארכות לתקופה זו התברר‬
‫בתקופת מגפת הדבר בימיו של יוסטיניאנוס — אזור שעל פי‬ ‫שלא ניתן לראות שינוי במספר הכתובות‬
‫המקורות ההיסטוריים היה מאלו שנפגעו קשה במיוחד במגפה —‬
‫לא נמצאו שינויים דומים‪ .‬כמעט בכל המקרים שנבדקו‪ ,‬המגמות‬ ‫שנחקקו‪.‬‬
‫הקיימות של השיעור היחסי של הפולן של הדגנים ועצי האורן‬ ‫סקירה של אלפי פפירוסים ממצרים‪,‬‬

‫נותרו ללא שינוי‪.‬‬

‫‪000‬‬

‫לאור המחקרים החדשים‪ ,‬ניתן לומר שהתמותה ממגפת הדבר‬
‫בתקופת יוסטיניאנוס הייתה זניחה באימפריה הרומית‪ ,‬ושככל‬
‫הנראה היה מדובר בהתפרצויות נקודתיות שגרמו לתמותה גבוהה‬
‫מהרגיל במקומות ובזמנים ספציפיים (למשל בקונסטנטינופול‬
‫בהתפרצות הראשונה של המגפה)‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬המגפה לא הייתה‬
‫גורם משמעותי בתהליכים רחבים בתקופה כמו שקיעת האימפריה‬
‫הרומית‪0 .‬‬ ‫מצבת קבורה של אדם שמת ממחלת הדבר‪,‬‬ ‫שלדים של גבר‬
‫‪ ,609‬ספרד‬ ‫ואישה שמתו‬
‫במגפה במאה‬
‫ה־‪ ,6‬גרמניה‬

‫עת־מול ‪268‬‬ ‫לעיון נוסף‬
‫‪1. K. Harper, The Fate of Rome: Climate, Disease, and the End of an Empire, Princeton University Press, 2017.‬‬
‫‪2. L. Mordechai, & M. Eisenberg, "Rejecting Catastrophe: The Case of the Justinianic Plague", Past & Present 244, no. 1 (August 1, 2019), pp. 3–50.‬‬
‫"?‪3. L. Mordechai, M. Eisenberg, T. P. Newfield, A. Izdebski, J. E. Kay, & H. Poinar. "The Justinianic Plague: An Inconsequential Pandemic‬‬
‫‪3 Proceedings of the National Academy of Sciences 116, no. 51 (December 17, 2019), pp. 25546–25554.‬‬