Page 8 - עתמול 268
P. 8

‫קברו של אבו עביידה בירדן‬                                                                       ‫קבר אבן ג׳בל באמאוס (צילום‪)dannythedigger.com :‬‬

‫בתקופה הממלוכית‪ ,‬בימי הסולטאן ביברס (‪ ,)1277-1260‬כחלק‬    ‫המוסלמי בסוריה כמקור כוחה העיקרי‪ .‬עם שוך המגפה באזור‬
‫מהניסיון להבניית גיאוגרפיה מוסלמית קדושה באזור‪ ,‬הוקמו‬    ‫הסורי‪ ,‬ובניגוד לדעתם של חלק מיועציו‪ ,‬הגיע הח׳ליפה עומאר‬
‫לפחות שני אתרים שמיוחסים לקברי המפקדים שמתו במגפה‪.‬‬       ‫לסיור בא‪-‬שאם כדי לאמוד את הנזקים‪ ,‬לטפל במורל השפוף‬
‫בעבר הירדן המזרחי הוקם אתר זיכרון לכבודו של אבו עביידה‪,‬‬  ‫של הגייסות‪ ,‬לחלק מחדש את הנחלות שהוענקו למפקדי הצבא‬
‫ובעמואס ניתן לראות עד היום אתר קבורה הקרוי על שמו של‬     ‫שמתו במגפה ולהעניקם לשדרת הפיקוד החדשה‪ .‬אך בכך כנראה‬
                                                         ‫לא באה המגפה לידי סיומה המוחלט‪ ,‬וגם מקורות מוסלמיים‬
   ‫מעאד׳ אבן ג׳בל‪ ,‬המפקד הבכיר השני שמת במהלך המגפה‪.‬‬     ‫מאוחרים יותר מציינים אותה כסיבת מותם של נפגעים באזורים‬
                                     ‫לקחים והשלכות‬       ‫שונים ומרוחקים מרחק רב מסוריה‪ .‬המקורות המוסלמיים‬
                                                         ‫לא מציגים תמונה אחידה ביחס למספרי הקורבנות אבל רובם‬
‫השפעות מגפת עמואס על התנהלות העדה המוסלמית בזמני‬         ‫מדווחים על כ־‪ 25,000‬לוחמים שמתו מתוך הצבא המוסלמי‪.‬‬
‫משבר הן מרחיקות לכת‪ .‬הן קשורות לעוצמתה ולהרס שהותירה‬     ‫אין בנמצא דיווחים באשר לכמות הנפגעים בקרב האוכלוסייה‬
‫ואולי גם לראשוניותה‪ ,‬כלומר להיותה המשבר הרפואי הראשון‬    ‫הלא מוסלמית בתקופה זו‪ ,‬אם כי אין להניח שהיא נותרה מחוץ‬

                       ‫שפקד את הקהילה המוסלמית הצעירה‪.‬‬                                             ‫להשפעות המגפה‪.‬‬
‫הדרשה של עומאר סולימאן מצביעה על כך שהמגפה חקוקה‬
‫היטב בזיכרון המוסלמי הקולקטיבי עד היום‪ .‬היא ממשיכה לשמש‬                          ‫השרידים הפיזיים של המגפה‬
‫כבסיס לדיון בסוגיות מורכבות‪ ,‬הן ברמה התיאולוגית ובוודאי‬  ‫עוצמת המגפה והדרמה שחוללה הותירו את חותמם בנוף הארץ‪.‬‬
‫שבצעדים המעשיים שעליהם לנקוט כמוסלמים‪ .‬הדילמות שמגפת‬     ‫עמואס‪ ,‬המקום שעל שמו קרויה המגפה‪ ,‬נחפר בשנות ה־‪ 20‬של‬
‫עמואס הציבה בפני האינטלקטואלים המוסלמים היו עצומות ובהן‬  ‫המאה העשרים על ידי החוקרים הצרפתים ונסאן ואבל‪ .‬בחפירות‬
‫שאלות על התנהלותה של האומה המוסלמית‪ .‬הם ניסו להבין האם‬   ‫שניהלו באזור הכנסייה המרכזית מהתקופה הביזנטית נתגלו‬
‫המגפה היא עונש על חטאים או חלק מתוכנית אלוהית שלא תמיד‬   ‫בורות קבורה המוניים ובהם שרידי עצמות רבים ולצידם מספר‬
‫מובנת למאמינים‪ .‬וכתמיד באירועים מסוג זה‪ ,‬הפנדמיה אילצה‬   ‫קברים יחידניים‪ .‬ההסבר שהציעו החופרים הוא שבתוך המולת‬
‫את אלו שנותרו בחיים ל“חשב מסלול מחדש“‪ .‬המגפה והאירועים‬   ‫המגפה ולנוכח המספרים העצומים של המתים ובהעדר פתרונות‬
‫שנלוו לה היו משמעותיים מאוד בעיצוב התפיסה המוסלמית‬       ‫אחרים‪ ,‬נחפרו בחופזה קברי אחים שבהם נקברו הלוחמים‬
‫ביחס להתנהלות הראויה בזמני מגפות‪ .‬שלושה עקרונות מכוננים‬  ‫הפשוטים‪ .‬המפקדים הבכירים זכו לקברים ההולמים את מעמדם‬
‫נקבעו אז והם יוחסו למורשתו של הנביא מוחמד‪ :‬הראשון הוא‬    ‫ונקברו בצורה המוסלמית המסורתית בקבר יחיד‪ .‬ואכן‪ ,‬בעמואס‬
‫שמגפה היא הזדמנות לשהאדה (מצוות העדות — הכרזת האמונה‬     ‫נשתמרו מספר אתרי קבורה מפוארים שמשויכים למפקדים שמתו‬
‫האסאלמית) ולרחמים שאללה נתן למאמיניו ובה בשעה עונש‬
‫לכופרים; השני הוא שהמוסלמים אינם אמורים להימלט מאזור‬                                                  ‫במגפת עמואס‪.‬‬

                                                         ‫עת־מול ‪268‬‬

                                                         ‫‪6‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13