Page 43 - המהפכה הימית
P. 43

‫רקע היסטורי | ‪41‬‬

‫קבעו אפוא יותר את התפתחותה של העיר מתכונות האתר הגרועות של נמל ּה‪66.‬‬
‫התמורות במעמדה של יפו במאה האחרונה לשלטון העות'מאני הביאו‬
‫כאמור לגידול באוכלוסייתה של העיר‪ .‬היישוב היהודי בעיר מנה כ־‪15,000‬‬
‫נפש ערב מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ושיעורו באוכלוסיית העיר עמד על קרוב‬
‫ל־‪ ,30%‬אף על פי שבתחילת המאה התשע עשרה לא היו כלל יהודים בעיר‪.‬‬
‫התחדשותו של היישוב היהודי ביפו אירעה כנראה בשנות השלושים של‬
‫המאה התשע עשרה‪ ,‬על רקע ימי השלטון המצרי בארץ־ישראל והסובלנות‬
‫שגילה כלפי המיעוטים הלא־מוסלמיים וקביעת נמל יפו כנמל הקשר שלו עם‬
‫מצרים‪ .‬הייתה זו בתחילה קהילה יהודית מסורתית‪ ,‬שרובה עולים מארצות‬
‫צפון אפריקה וספרדים שהתקבצו ביפו מרחבי האימפריה העות'מאנית‬
‫ומארץ־ישראל‪ 67.‬למן העלייה הראשונה (בשנים ‪ )1903-1882‬ובהמשך‬
‫בתקופת העלייה השנייה (‪ )1914-1904‬צמחה ביפו קהילה יהודית שונה‬
‫לחלוטין באופייה‪ ,‬שבלט בה היסוד האשכנזי־אירופי ושמתיישביה חיפשו בה‬
‫אווירה של מודרניזציה ויוזמה כלכלית‪ .‬לקראת סוף התקופה העות'מאנית‬
‫הפכה יפו למרכזו של מה שכונה 'היישוב החדש' בארץ־ישראל‪ ,‬ובה נמצאו‬
‫הנהגותיהם של מוסדות הכלכלה‪ ,‬המסחר‪ ,‬החברה והתרבות היהודיים‬
‫החדשים שקמו בארץ באותה עת‪ .‬יפו גם הפכה למרכז חברתי ותרבותי של‬
‫המושבות היהודיות שנוסדו באותן שנים במישור החוף שבסביבתה ואף קלטה‬

                                  ‫עולים שניסיונם להתגורר במושבות כשל‪68.‬‬
‫ואולם‪ ,‬למרות חלקם הבולט של היהודים באוכלוסיית העיר‪ ,‬מעורבותם‬
‫בעבודות הנמל ביפו בסוף התקופה העות'מאנית הייתה מזערית‪ 69.‬מקצוע‬
‫הספנות היה מקצועם של תושבי יפו הערבים מימים ימימה ועבר בירושה‬

                                                             ‫‪ 6	 6‬קרק‪ ,‬יפו‪ ,‬עמ' ‪.208-204‬‬
‫‪ 	67‬על צמיחת היישוב היהודי ביפו בשלהי ימי השלטון העות'מאני‪ ,‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬טבלאות‬
‫אומדני אוכלוסיית יפו‪ ,‬עמ' ‪ ;133-126‬ר' קרק‪' ,‬הקהילה היהודית ביפו בסוף תקופת‬
‫השלטון העות'מאני'‪ ,‬קתדרה ‪( 16‬תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪ ;24-13‬י' בן אריה‪ ,‬שנים עשר‪,‬‬

                                ‫עמ' ‪ ;137-130‬רם‪ ,‬היישוב היהודי ביפו‪ ,‬עמ' ‪.30-29‬‬
‫‪ 6	 8‬קרק‪ ,‬יפו‪ ,‬עמ' ‪ ;108-107‬ע' גונן‪' ,‬כיצד קם "מרכז הארץ" בארץ־ישראל'‪ ,‬א' בראלי‬
‫ונ' וקרלינסקי (עורכים)‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל‪ :‬כלכלה וחברה בימי המנדט‪,‬‬

      ‫‪ ,1948-1918‬קריית שדה בוקר‪ :‬המרכז למורשת בן־גוריון‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.488-439‬‬
‫‪ 	69‬זיקת היהודים ליפו מקורה במקרא‪ ,‬עם חלוקת הארץ לקראת התנחלות השבטים‪ ,‬כאשר‬
‫יצא הגורל למטה בני דן‪ ,‬עד 'מי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו' (יהושע י"ט מו)‪,‬‬
‫והמשכה בימי שלמה המלך (מלכים א ה‪ ,‬כג ודברי הימים ב ב‪ ,‬ו) ובתקופת החשמונאים‪,‬‬
‫עת נענשה אוכלוסייתה היוונית של יפו בידי יהודה על טבח יהודי העיר‪ ,‬ונכבשה על‬
‫ידי שמעון‪ ,‬שהקים בה את הצי הימי של ממלכת החשמונאים (מקבים א יד‪ ,‬ה)‪ .‬להרחבה‬

                                     ‫ראו‪ :‬רם‪ ,‬היישוב היהודי ביפו‪ ,‬עמ' ‪ ,18‬הערה ‪.40‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48