Page 47 - המהפכה הימית
P. 47

‫רקע היסטורי | ‪45‬‬

‫התיכון‪ 80.‬מזח זה הוארך ושוכלל משנת ‪ 1886‬בידי בן המושבה הגרמנית בעיר‪,‬‬
‫המהנדס הגרמני גוטליב שומאכר‪ ,‬שתכניותיו הנוספות שימשו בסיס לעבודות‬

                                         ‫פיתוח מאוחרות יותר שנעשו בנמל‪81.‬‬
‫המפנה המכריע בתולדות נמל חיפה חל ב־‪ ,1905‬עם הפעלתה של שלוחת‬
‫הרכבת החיג'אזית לחיפה‪ .‬זו נועדה בראש ובראשונה לשרת את עולי הרגל‬
‫למכה ולמדינה‪ ,‬והתחברה לעיר חיפה בשלוחה מדרעא שבעבר הירדן‪ ,‬שם‬
‫עברה המסילה הראשית בדרכה לחיג'אז‪ 82.‬שנה לאחר מכן עלה היצוא מנמל‬
‫חיפה על יצואה של עכו‪ ,‬ומאז הלך וגדל הפער בין שתי הערים‪ .‬עורפו של‬
‫נמל חיפה כלל מעתה את העמקים הצפוניים של הארץ‪ ,‬את עבר הירדן‬
‫ואזור דמשק והתבואה מעמק יזרעאל‪ ,‬עמק הירדן והחורן‪ .‬כמו כן עברו דרכו‬
‫צליינים בדרכם למכה באמצעות הרכבת החיג'אזית‪ .‬מוצאה היחיד של מסילה‬
‫ארוכה זו (דמשק–מדינה‪ ,‬כ־‪ 1,300‬ק"מ) אל הים התיכון נקבע בחיפה‪ .‬מושב‬
‫מנהלת המסילה כולה נקבע בחיפה‪ ,‬שבה הוקמו בתי המלאכה הגדולים‪ ,‬ורבים‬
‫מתושבי הארץ והארצות השכנות נהרו לחיפה כדי לנצל את שפע העבודה‬
‫שהציעה הרכבת‪ ,‬על כל השירותים הכרוכים בה‪ .‬לחיפה גם הגיעו מאירופה‬
‫רבים מהחומרים שהיו דרושים להמשך בנייתה של המסילה הראשית‪ ,‬ואף‬
‫נבנה מזח מיוחד בנמל לקליטתם של חומרים אלה‪ .‬לשם כך הונח קו ִמשנה‬
‫מיוחד מדרעא לחיפה (‪ 160‬ק"מ)‪ ,‬ובזכות שלוחה זו היה נמל חיפה נמל יצוא‬
‫לחורן‪ ,‬העשיר ביבולי החיטה‪ ,‬ולשאר המחוזות שממזרח ומדרום‪ ,‬בספקו להם‬
‫קו גישה נוח לים התיכון‪ 83.‬אלכס כרמל סיכם את מצבה של חיפה ערב מלחמת‬
‫העולם הראשונה וקבע כי 'בתום ארבע מאות שנות השלטון העות'מאני‪ ,‬כבר‬

‫‪ 	80‬מ' יזבק‪' ,‬חיפה בשלהי השלטון העות'מאני‪ :1914-1870 ,‬סוגיות נבחרות בתולדות‬
          ‫המינהל והחברה'‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.315-313‬‬

‫‪ 	81‬י' בן־ארצי‪' ,‬גוטליב שומאכר‪ :‬מפות ותכניות לפיתוח חיפה בשלהי המאה הי"ט'‪ ,‬קתדרה‬
                                                              ‫‪ ,)1994( 73‬עמ' ‪.78-75‬‬

‫‪ 	82‬הקמת המסילה הייתה חלק ממגמת ההתקרבות בין תורכיה לגרמניה באותה עת‪,‬‬
‫בתחרות עם בריטניה וצרפת על החדירה לאזורי שליטה אימפריאליים‪ .‬העזרה הגרמנית‬
‫לתורכים באה לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם בפיתוח רשת נרחבת של מסילות ברזל שקישרו‬
‫את האימפריה העות'מאנית לאירופה‪ .‬רעיון המסילה עורר חרדה אצל הבריטים‪,‬‬
‫שחששו ממתקפה תורכית־גרמנית לכיוון חצי־האי סיני והתעלה‪ ,‬כשהכוחות יובלו‬
‫לאזור על גבי המסילה החיג'אזית‪ .‬ראו‪ :‬פ' פיק‪' ,‬מייסנר פחה‪ :‬חלוץ הרכבות בארץ־‬

              ‫ישראל ושכנותיה'‪ ,‬קתדרה ‪( 10‬תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ;129-102‬פיין‪ ,‬נמל חיפה‪.‬‬
‫‪ 8	 3‬א' כרמל‪ ,‬תולדות חיפה בימי התורכים‪ ,‬חיפה‪ :‬המכון ע"ש גוטליב שומאכר‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫חיפה (‪ ,)2002‬עמ' ‪ ;159-149‬י' קרמון‪' ,‬התנועה בכבישים ובמסילות הברזל'‪,2/xiv ,‬‬
‫אטלס ישראל‪ ,‬תל אביב‪ :‬מחלקת המדידות — משרד העבודה‪ ,‬מוסד ביאליק‪;1956 ,‬‬

           ‫סופר וקיפניס‪ ,‬אטלס חיפה והכרמל‪ ,‬עמ' ‪ ;106‬אשל‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬עמ' ‪.11-9‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52