Page 44 - המהפכה הימית
P. 44

‫‪ | 42‬פרק ראשון‬

‫מאב לבן‪ .‬הם היו קבוצה סגורה ומלוכדת ששלטה בנמל ביד רמה‪ ,‬מאוחדים‬
‫לפי חוקים קבועים משלהם‪ 70.‬כוחם נוצל מזמן לזמן אף לצרכים של‬
‫האימפריה העות'מאנית‪ ,‬כמו למשל סגירת הנמל בשנת ‪ 1908‬בפני סחורות‬
‫אוסטריות‪ ,‬כאשר הממשלה האוסטרית־הונגרית סיפחה לעצמה את בוסניה‬
‫והרצוגבינה‪ ,‬שהיו חלק מהממלכה העות'מאנית‪ ,‬ותורכיה הכריזה חרם על‬

                                                                   ‫אוסטריה‪71.‬‬
‫נמל יפו שקק חיים ומרבית אוכלוסיית העיר הייתה קשורה אליו‪ :‬היו‬
‫בו ה'עוברים' — הנוסעים הבאים לנמל או יוצאים ממנו‪ ,‬סוחרים‪ ,‬מתווכים‬
‫וצוותי האניות הזרות; מובילים — גמלים‪ ,‬חמרים ועגלונים; אנשי 'נמל‬
‫הבית' — ספנים מקומיים‪ ,‬סוורים (העובדים בפריקה וטעינה בבטן האנייה)‪,‬‬
‫סבלים ודייגים; אנשי הרשות — מנהל הנמל ועוזריו‪ ,‬הרופא וצוותו‪ ,‬פקידי‬
‫המכס ושוטריו‪ ,‬הממונים על ביקורת הדרכונים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬חוכרי מס הדגים‬
‫ועוד‪ .‬נוסף על אלו נמצאו גם 'עמילי מכס'‪ ,‬שמלאכתם הייתה לטפל מטעם‬
‫החברות במטענים בנמל‪ ,‬הן בסחורות ליצוא והן בסחורות המיובאות‪ ,‬וזאת‬
‫בהכירם היטב את הנהלים בנמל והנפשות הפועלות בו‪ .‬אנשים אלה חסכו‬
‫מסיטונאים‪ ,‬קמעונאים ומוסדות ציבור שונים את הצורך לבוא ליפו או לשלוח‬
‫נציג מטעמם‪ ,‬בהטילם על עמילי המכס את הטיפול 'הפנימי' במטענים עם‬
‫רשויות המכס בנמל‪ .‬בין עמילי המכס הראשונים בנמל היה חיים ישראל‬
‫שמרלינג‪ ,‬יליד חברון‪ .‬שמרלינג עבר ליפו בסוף שנות החמישים או בראשית‬
‫שנות השישים של המאה התשע עשרה‪ ,‬ובמידה רבה הוא ש'יצר' מקצוע זה‬
‫בנמל ּה‪ .‬הוא היה כנראה היהודי הראשון שעבד בנמל יפו בשלהי התקופה‬
‫העות'מאנית‪ .‬עם צאצאיו‪ ,‬שהמשיכו לעסוק באותו מקצוע אחריו‪ ,‬נמנו גם‬

                                                 ‫עמילי מכס יהודים נוספים‪72.‬‬

‫‪ 7	 0‬תיאורים על 'קבלת הפנים' בנמל יפו מובאים בזיכרונותיהם של רבים מבני התקופה‬
‫שעלו לארץ‪ ,‬שהמפגש הראשון שלהם עם בני הארץ היה עם הספנים הערבים ביפו‪.‬‬
‫כך לדוגמה ברל כצלנסון מתאר זאת‪ ]...[ :‬המהומה‪ ,‬הרעש‪ ,‬הצעקות‪ ,‬על גמלים עם‬
‫ערבים‪ ,‬שזרקו אותי ואת חפציי [‪ ]...‬זו צריכה הייתה להיות הפגישה הראשונה שלי עם‬
‫ארץ־ישראל!'‪ .‬ש' צמח מעיד‪' :‬נתפסנו בזרועות הספנים שטילטלו אותנו לכאן ולכאן‪,‬‬
‫משליכים אותנו מיד ליד ככדור‪ ,‬עד שנמצאנו יושבים בתוך הסירה על גבי ספסל ששטיח‬
‫קטן פרוש עליו; וערבי — רחב חזה‪ ,‬רחב פרצוף‪ ,‬רחב חוטם ורחב־פה‪ ,‬ממעך פניו כנגדנו‬
‫ונהנה הרבה [‪ ]...‬עוד אני מהרהר ודואג‪ ,‬והנה שוב נתפסתי ככדור משחקים בין הזרועות‬

   ‫אלה ורגלי עומדות על היבשה בנמל יפו [‪ ,']...‬נוימן ואחרים‪ ,‬ישראל והים‪ ,‬עמ' ‪.244‬‬
                                          ‫‪ 	71‬רוקח‪ ,‬פרדסים מספרים‪ ,‬עמ' ‪.29-28 ,17-16‬‬

‫‪ 	72‬אביצור‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬עמ' ‪ ;123–116‬י' שמר‪ ,‬השמרלינגים‪ :‬חברון‪-‬יפו‪-‬תל אביב‪ :‬שישה‬
                              ‫דורות בארץ־ישראל‪ ,‬הרצליה‪ :‬מלוא‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.56-52‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49