Page 48 - המהפכה הימית
P. 48

‫‪ | 46‬פרק ראשון‬

‫היה מעמדה של חיפה כעיר הראשית של צפון־ארץ־ישראל מוכר ומובטח‪.‬‬
‫מספר תושביה עלה על שתי רבבות‪ ,‬והוא הלך ורב בהתמדה‪ .‬סחר היבוא והיצוא‬
‫בה היה בקו עלייה מתמיד‪ ,‬וכך גם תנועת הנוסעים בנמלה וברכבותיה'‪84.‬‬
‫כשהסתיים שלטונם של התורכים בארץ‪ ,‬כבר הונח בחיפה הבסיס אשר עליו‬

                                ‫יתרחבו העיר ונמל ּה בתקופת השלטון הבריטי‪.‬‬

                                                                 ‫דיג‬

‫לעומת התמורות שהתחוללו בנמלי הארץ בסוף התקופה העות'מאנית‪ ,‬תחום‬
‫הדיג בחופי הארץ והדיג הפנימי באגמים לא התפתח בתקופה זו באותה מידה‪,‬‬
‫ותושבי ארץ־ישראל‪ ,‬שישבו לחופי הים והאגמים‪ ,‬דגו דגים בשיטות שכמעט‬
‫לא השתנו במרוצת הדורות‪ 85.‬בכנרת היו אלה שיטות שהופעלו מהחוף ומהים‬
‫(קלע‪ 86‬וחכות יד) או מסירות פשוטות וסירות מפרש (ברשתות זימים‪ 87,‬גריפה‪88‬‬

‫‪ 8	 4‬א' כרמל‪' ,‬חיפה בסוף התקופה העות'מאנית'‪ ,‬מ' נאור וי' ובן־ארצי (עורכים)‪ ,‬חיפה‬
                     ‫בהתפתחותה (עידן ‪ ,)12‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־צבי‪ ,1989 ,‬עמ' ‪.2‬‬

‫‪ 	85‬אביצור‪ ,‬הירקון‪ ,‬עמ' ‪ ;113-110‬שמידע‪ ,‬תולדות הדיג‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬ד' ברנשטיין‪' ,‬הדגים‬
                       ‫כיצד הם נצודים'‪ ,‬דיג ומדגה בישראל ג(‪ ,)1968( )1‬עמ' ‪.47-27‬‬

‫‪ 	86‬מאז ראשית הדיג בכנרת ועד לעזיבת הימה על ידי הדייגים הערבים היו דגי הלבנון‬
‫נדוגים ברשת הקלע בעלת 'עיניים' קטנות‪ ,‬שנסרגה למטרה זו בידי הדייגים‪ .‬הדיג‬
‫התבצע בשתי צורות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬מתוך סירה על ידי צוות בן ארבעה דייגים‪,‬‬
‫שניים חותרים במשוטים ושניים פורסים את הקלעים‪ .‬פורס הקלע ניצב על סיפון ירכתי‬
‫הסירה‪ ,‬ולאחר שהכין על זרועו הימנית את הרשת‪ ,‬הניף אותה בכוח לכיוון הדגים‪.‬‬
‫רשתות הקלע היו נזרקות עשרות פעמים במשך לילה אחד‪ ,‬ובשדות דיג טובים ניתן היה‬
‫לעלות בפריסה אחת עד ‪ 20‬ק"ג דגים‪ .‬בעונה אחת היו דגים ברשתות הקלע כ־‪250-200‬‬
‫טון לבנונים‪ .‬הצורה האחרת הייתה שימוש ברשת הקלע ביבשה — הדייגים היו מניחים‬
‫פיתיון של בצק בין האבנים בקרבת החוף‪ ,‬ולאחר שהדגים נאספו היו פורסים עליהם‬

          ‫לפתע את רשתם‪ .‬ראו‪ :‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪ ;198-197‬ברטרם‪ ,‬דוח הדיג‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 	87‬רשת הזימים תפסה את הדג והחזיקה בו בזימים‪ ,‬ומכאן שמה‪ .‬הרשת בנויה כקיר חוסם‬
‫ומשקולותיה ניצבות על הקרקעית‪ ,‬אך כשהמצופים מרובים מן המשקולות‪ ,‬הרשת צפה‬
‫ותלויה כקיר היורד מפני המים למטה‪ .‬הדייגים עבדו ברשת זו בעיקר בלילה‪ ,‬כדי שהדג‬
‫לא יבחין בחוטיה העשויים כותנה‪ .‬הדג נתקל ברשת ומעביר את ראשו‪ ,‬אלא שגופו‬
‫הרחב אינו עובר‪ ,‬ובעת ניסיונותיו לסגת לאחור נכנסים חוטי הרשת אל מתחת למכסי‬

                  ‫הזימים שלו‪ .‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪ ;181-180‬ברטרם‪ ,‬דוח הדיג‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪ 8	 8‬רשת הגריפה הייתה הרשת הגדולה והחשובה ביותר בכנרת‪ .‬הרשת סרוגה כתבנית קיר‬
‫שאורכו ‪ 400-250‬מטר‪ ,‬גובהו בקצותיו ‪ 2.5‬מטר ובאמצעו ‪ 5‬מטר‪ .‬לחלקה התחתון‬
‫מחובר נושא משקולות ולחלקה העליון חבל נושא מצופים‪ .‬הרשת נפרסה מאות מטרים‬
‫מהחוף ונגררה בחבלים משני קצותיה ליבשה‪ ,‬על ידי צוות של ‪ 20-15‬איש‪ .‬רשת החרם‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53