Page 122 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 122
מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? 107
ובאשר למוסלמים ,דומה שהתמיכה הכספית שמחוץ לעיר ניתנה לעדה זו פחות
מאשר לעדה היהודית ולעדה הנוצרית .רוב התושבים המוסלמים חיו ממלאכה
ומשירותים בעיר .רבים התקיימו גם על חקלאות בסביבה .זו התבססה בעיקרה על
כרמי זיתים וגידולי פלחה .בעמק הקדרון הייתה חקלאות אינטנסיבית של מטעים
וגידולי ירקות .במלאכות ובתעשיות שבלטו בעיר היו מפעלי סבון ,בתי אריגה לבדים,
מצבעות אינדיגו ובתי בורסקי לעיבוד עורות .תעשייה חשובה ,שעסקו בה הנוצרים
אך נראה שגם יהודים ומוסלמים חדרו אליה ,הייתה תעשיית מזכרות וחפצי קודש
(מחרוזות ,צלבים מצדפים ,נרות ועוד) .עוד מלאכות היו צורפות זהב וכסף ,חרשות
נחושת ואבן ,נפחות ,קרמיקה ,נגרות ,חייטות ,סנדלרות ותעשיית מזון .גם טחנות
הקמח העסיקו רבים .השווקים שימשו מרכזי מסחר ושירותים לאוכלוסייה וגם לשבטים
בדווים שבאו לעיר לסחור בה .עם התפשטות הבנייה בעיר החלה תעסוקה של פועלי
בניין וגדל מספר העובדים במקצוע זה15.
השלטון העות'מאני החל מעריך גם הוא את חשיבותה של ירושלים ,ועל כן החל
בבנייה ציבורית ובהכנסת שיפורים בתנאי הבריאות והחיים .ההערכה הרבה להתפתחותה
של העיר מצאה את ביטויה בהחלטה שצוינה כבר לעיל ,לשנות את מעמדה של העיר
מעיר מחוז של סנג'ק ,לעיר שלטון ,למרכז של מתצרפליק ,שהיה כפוף ישירות לשער
העליון באיסטנבול 16.עם זאת ירושלים נשארה עיר התלויה במקורות חוץ .לא פותחו
בה מוסדות תעשייה או מקורות קיום אחרים ,האוכלוסייה גדלה ובסיסה הכלכלי נשאר
רופף .בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ,כשנותקו מקורות החוץ ,פקד את ירושלים
משבר חמור ואוכלוסייתה נפגעה מאוד17.
נוסף על ירושלים היו בארץ־ישראל ,בשלהי התקופה העות'מאנית ,עוד 12יישובים
לטינית בירושלים ועל פעילותן בעיר ,ראו שם ,בחלקים המתמקדים בעדות אלה .על העדות 1 5
הנוצריות בארץ ,ראו גם בן־אריה ,הנוף היישובי ,עמ' .115–113על העדה הארמנית שהייתה 1 6
השלישית בגודלה בירושלים ובעלת מעמד מיוחד בה ,ולה רובע נפרד וגם אחיזה איתנה 1 7
בכנסיית הקבר בעיר ופעילות רבה בה גם בראשית הבנייה מחוץ לחומות ,ראו בן־אריה ,בראי
תקופה ,א–ב ,ולפי המפתחות בספרים אלה.
על האוכלוסייה המוסלמית בעיר העתיקה בירושלים ,ראו שם ,א ,עמ' .170–155לעדה
המוסלמית בעיר היה קשר לכל הכפרים הערביים שנמצאו מסביב לה ,וראו עליהם להלן
בנושא סנג'ק ירושלים .וגם בנושא העדות הדתיות.
על הפעילות העות'מאנית בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית ,ראו שם ,ב ,עמ' .499–480
על עליית מעמדה של ירושלים כמתצרפליק עצמאי ,כנראה ב־ ,1872ראו קושניר ,עות'מאנים,
עמ' .9בסוף השלטון העות'מאני התחזק מעמד ירושלים ,והדבר התבטא אחר כך גם בכיבוש
הבריטי ב־ ,1917נושא שאדון בו להלן.
על ההשפעות הדתיות חברתיות על גידולה של ירושלים במאה התשע עשרה ראו במאמרי,
בכתב העת של האוניברסיטה העברית בירושלים ,כרך ,23קיץ תשל"ו ,עמ' .42–21מאמר
זה מבוסס על מאמריי בנושא זה בעיתון הגאוגרפים האמריקנים משנת .1975וממאמר שהוכן
ל"קונגרס הגאוגרפי הבין־לאומי" שנערך ברוסיה ביולי-אוגוסט ,1976ראו בן־אריה ,גורמים
בהתפתחות ירושלים; הנ"ל גאוגרפיה היסטורית של הארץ הקדושה.
