Page 120 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 120

‫מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? ‪105‬‬
‫המוסלמים נצמדו להר הבית‪ .‬עד אחרי מלחמת קרים (‪ )1856‬היה אסור באיסור חמור‬
‫על לא מוסלמים להיכנס להר הבית‪ .‬בחראם אל־שריף לא גרו תושבים‪ .‬האוכלוסייה‬
‫המוסלמית התרכזה בשטח שבין שער האריות לכותל המערבי‪ ,‬ובין אזור זה לחומה‬

                                                       ‫בצפון‪ ,‬ולרובע הנוצרי במערב‪10.‬‬
‫בימי השלטון המצרי התחדשה הבנייה בעיר‪ ,‬בעיקר הבנייה הציבורית‪ .‬לאחר‬
‫חזרת השלטון העות'מאני‪ ,‬גברה הבנייה והחלו נבנים מבני ציבור‪ ,‬בעיקר של נוצרים‬
‫ויהודים‪ 11.‬בשנות החמישים נבנו המבנים הראשונים מחוץ לחומות‪ .‬תחילה היו אלה‬
‫מבנים פרטיים‪ ,‬ואחר כך נוספו עליהם מפעלי בנייה גדולים יותר‪ ,‬מגרש הרוסים‪,‬‬
‫שכונת משכנות שאננים‪ ,‬ובית היתומים "שנלר"‪ .‬עד ראשית שנות השבעים‪ ,‬עם חשכה‪,‬‬
‫היו סוגרים את שערי העיר‪ ,‬ואין יוצא ואין בא‪ .‬גם בימי שישי בשעות הצהריים‪,‬‬
‫בעת התפילה במסגד אל־אקצה‪ ,‬שומרי השערים היו מצטרפים לתפילה והשערים היו‬
‫נסגרים‪ .‬בראשית שנות השבעים הפסיקו לסגור את שערי העיר בלילות‪ ,‬תחילה נשאר‬
‫פתוח שער יפו‪ ,‬אחר כך שער שכם ואחריהם גם שאר השערים‪ .‬עד ראשית שנות‬
‫השמונים נבנו בירושלים מחוץ לחומות תשע שכונות יהודיות‪ ,‬כמה בתים פרטיים של‬

          ‫נוצרים־אירופים‪ ,‬מוסלמים ויהודים‪ ,‬וסדרת מוסדות ציבור‪ ,‬נוצריים בעיקר‪.‬‬
‫על פי אומדן‪ ,‬בראשית המאה התשע עשרה מנתה אוכלוסיית ירושלים כ־‪9,000‬‬
‫נפש‪ 4,000 :‬מוסלמים; ‪ 3,000‬נוצרים‪ 2,000 ,‬יהודים‪ .‬מתוך שלוש העדות הנוצריות‬
‫הגדולות היו ‪ 1,400‬יוונים־אורתודוקסים‪ 800 ,‬לטינים־קתולים‪ 500 ,‬ארמנים‪ .‬מתוך‬
‫שלוש העדות הנוצריות הקטנות — קופטים‪ ,‬אתיופים וסורים — היו כמה עשרות‬

                                                                      ‫נפשות מכל עדה‪.‬‬
‫העדה היהודית הייתה מורכבת‪ ,‬רובה ככולה‪ ,‬מבני העדה הספרדית‪ .‬בראשית המאה‬
‫התשע עשרה לא הייתה באופן רשמי עדה יהודית אשכנזית בירושלים‪ .‬במאה התשע‬
‫עשרה‪ ,‬כבר לפני תחילתה של ההתיישבות הציונית‪ ,‬חל גידול ניכר באוכלוסיית ירושלים‬
‫היהודית‪ .‬בעשור השני של המאה התשע עשרה התחדשה הקהילה האשכנזית בעיר‪.‬‬
‫בשנות השלושים‪ ,‬בימי השלטון המצרי בעיר‪ ,‬השתפרו התנאים‪ .‬היהודים קיבלו היתר‬
‫לשפץ את בתי הכנסת הספרדיים (ב־‪ )1834‬ולבנות בית כנסת אשכנזי ראשון "מנחם‬
‫ציון" (ב־‪ .)1837‬רעש האדמה ב־‪ 1837‬פגע קשה ביהודי צפת וטבריה וגרם לנדידת‬
‫יהודים מאותן ערים לירושלים‪ .‬האוכלוסייה היהודית בעיר גדלה‪ .‬בשנים ‪1880–1840‬‬
‫חל גידול מרשים במספר היהודים בעיר‪ ,‬מ־‪ 5,000‬בקירוב ב־‪ 1840‬ל־‪ 17,000‬נפש‬
‫ב־‪ .1880‬בשנים אלה התפתח וגדל היישוב היהודי הקרוי "היישוב הישן"‪ ,‬שהחל מנהל‬

‫על ירושלים במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו בפירוט בספרי‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א–ב‪ ,‬בכל הספר‪ .‬על הר‬                 ‫‪1	 0‬‬
‫הבית‪ ,‬איסור הכניסה‪ ,‬ראשית ההיתר להיכנס אליו ובאילו תנאים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬א‪ ,‬בתת־פרק על‬               ‫‪	11‬‬

                                                                 ‫אזור הר הבית‪ ,‬עמ' ‪.185–171‬‬
‫על ראשית הבנייה בירושלים ברובע היהודי‪ ,‬שיפוץ בתי הכנסת הספרדיים‪ ,‬תחילת הבנייה‬
‫ב"חצר החורבה" ובתי כנסת נוספים‪ ,‬גם בתקופת השלטון המצרי וגם בשנות הארבעים‪ ,‬ראו‬

                                                                         ‫שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.341–337‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125