Page 116 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 116

‫מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? ‪101‬‬
‫מתצרפליק ירושלים נחלק בתוכו לסנג'ק ירושלים המצומצם‪ ,‬שבאזור הרי יהודה‪,‬‬
‫ולסנג'ק עזה‪ ,‬אזור השפלה ומישור החוף הדרומי‪ 5.‬סנג'ק עכו חפף בשטחו את אזור‬
‫צפון ארץ־ישראל‪ ,‬הגליל‪ ,‬וסנג'ק שכם את אזור השומרון‪ 6.‬הסנג'קים עצמם התחלקו‬

         ‫בתוכם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לחלוקה משנית של תתי־אזורים שנקראו קצ'א ונאחיה‪7.‬‬
‫מסיכום הנתונים על ארבעת הסנג'קים‪ ,‬המהווים את שטח ארץ־ישראל המערבית‪,‬‬
‫נלמד אפוא גם על גודל אוכלוסיית ארץ־ישראל המערבית כפי שהייתה בשנות‬
‫השבעים של המאה התשע עשרה‪ .‬אך מתברר שהנתונים מהמקורות שמהם נוכל‬
‫ללמוד על האוכלוסייה של היישובים הכפריים בארבעת הסנג'קים‪ ,‬אינם כוללים‬
‫פרטים על הערים והעיירות בהם‪ ,‬ועליהם יש צורך במחקר נפרד‪ .‬על כן אציג בתחילה‪,‬‬
‫בנפרד‪ ,‬תמונה כללית של ‪ 13‬היישובים העירוניים וגודל אוכלוסייתם‪ .‬בהמשך אעבור‬
‫לאוכלוסייה הכפרית של ארבעת הסנג'קים‪ :‬עכו‪ ,‬שכם‪ ,‬ירושלים ועזה‪ .‬ההתמקדות‬
‫ביישובים העירוניים תהיה בעיקר בנתוני האוכלוסייה שלהם‪ .‬צירוף הנתונים של ‪13‬‬
‫הערים לנתוני היישובים הכפריים ייתן את המספר הכולל של היישובים ואת הגודל‬
‫של אוכלוסיית ארץ־ישראל המערבית כפי שהייתה בשנות השבעים של המאה התשע‬

                                                                                  ‫עשרה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי המספר הכללי של אוכלוסיית הארץ בשנות השבעים של המאה‬
‫התשע עשרה לא היה זהה לזה שבעשורים הקודמים של מאה זו‪ .‬בשנות השבעים כבר‬
‫הייתה האוכלוסייה בתהליך של גידול‪ ,‬בייחוד ביישובים העירוניים‪ .‬דומה כי ראשית‬
‫המאה התשע עשרה הייתה תקופת שפל מבחינת גודל האוכלוסייה‪ .‬הגידול החל‬
‫בתקופת השלטון המצרי בארץ (‪ ,)1840–1831‬ובעיקר לאחר חזרת השלטון העות'מאני‬
‫(‪ ,)1840‬כשהחלו התנאים מתייצבים יחסית מבחינה ביטחונית‪ .‬גם השיפורים בדרכי‬
‫התחבורה הימית אפשרו קשר קל יותר לארץ וחיים נוחים יותר בה‪ ,‬בחסות הקונסולים‬
‫הזרים‪ .‬תנאי הבריאות השתפרו והוקמו בתי חולים ומרפאות‪ .‬הרפואה המודרנית חדרה‬

                                              ‫לארץ ובעקבותיה החלה התמותה יורדת‪.‬‬

‫פירוט בעניין האיחוד של סנג'ק ירושלים וסנג'ק עזה למתצרפליק אחד‪ ,‬ראו גם להלן‪ ,‬בתת־‬                 ‫	‪5‬‬
                                                                              ‫פרק על ירושלים‪.‬‬    ‫	‪6‬‬

‫על יחידות המנהל המחוזי העות'מאני במחצית השנייה של המאה התשע עשרה‪ ,‬שהתבססו‬                        ‫	‪7‬‬
‫על חוק הווילאייתים‪ ,‬משנים ‪ ,1871–1864‬ועל שינויים שנערכו בו אחר כך‪ ,‬ראו קושניר‪,‬‬
‫עות'מאנים‪ ,‬עמ' ‪ .12–7‬על החלוקה המנהלית ב־‪ ,1900‬בצירוף מפה‪ ,‬ראו מקובר‪ ,‬שלטון‬

       ‫ומנהל‪ ,‬עמ' ‪ .22–18‬החלוקה שם מתייחסת לתקופה מאוחרת מזו שאני עוסק בה כאן‪.‬‬
‫שמות היחידות האדמיניסטרטיביות העות'מאניות במאה התשע עשרה והכינוי של מושליהם‬
‫היה בדרך כלל כדלהלן‪ :‬וילאיית והמושל ואלי; סנג'ק והמושל מותצריף; קצ'א והמושל‬
‫קאימקאם; נאחיה והמושל מודיר‪ .‬לסיכום ראו מקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,22–19‬והמקורות שם‪ .‬קצ'א‬
‫היא בדרך כלל מחוז משנה של סנג'ק‪ .‬נאחיה היא אזור קטן יותר‪ ,‬לפעמים פיצול בתוך קצ'א‬
‫ולעתים לתחומי עירייה‪ .‬על הנאחיות של רמלה‪ ,‬לוד ויפו‪ .‬ראו בסוף הפרק‪ ,‬וכן להלן‪ ,‬הערות‬

                                                                                    ‫‪.68 ,65 ,45‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121