Page 115 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 115

‫פרק שלישי‬                                                                             ‫‪100‬‬

‫העות'מאני‪ ,‬ובוודאי במשך כל המאה התשע עשרה‪ ,‬הפרובינציות עצמן נשארו כמעט‬
                                                                          ‫זהות בגודלן‪3.‬‬

‫מכאן שהאוכלוסייה שחיה בארבעת הסנג'קים הללו במאה התשע עשרה יכולה‬
‫ללמד אותנו על גודל האוכלוסייה שהייתה בשטח שנקרא אחר כך‪ ,‬בתקופת המנדט‪,‬‬
‫"ארץ־ישראל המערבית"‪ .‬אך כיצד אפשר לדעת מהו גודל האוכלוסייה של ארבעת‬
‫הסנג'קים? לכאורה הדבר פשוט ואמור היה להתברר מבדיקת הנתונים של האוכלוסייה‬
‫של סנג'קים אלה במקורות העות'מאניים‪ .‬אלא שנתוני המקורות העות'מאניים‬
‫בעייתיים‪ .‬העות'מאניים התייחסו בדרך כלל ליישובים ולתושבים בהתאם לצורכי‬
‫גביית מסים‪ ,‬ולרוב אף הסתפקו בגביית מסים בעזרת ראשי היישובים‪ .‬עד למחצית‬
‫המאה התשע עשרה לערך‪ ,‬גביית המסים‪ ,‬והרישום שבעקבותיה‪ ,‬הייתה לפי ראשי בתי‬
‫אב‪ .‬נשאלת אפוא השאלה מהו מספר הנפשות לבית אב? לאחר מחצית המאה‪ ,‬חל‬
‫שינוי בדרך רישומם של התושבים בארץ‪ ,‬והוא הפך להיות בדרך כלל לפי הגברים‬
‫בלבד‪ .‬ולכן אפשר להכפיל את המספר פי שניים כדי לקבל את מספר הגברים והנשים‪.‬‬
‫אבל גם כאן לא ברורה מהימנות הנתונים‪ ,‬ולא ברור אם מספר הגברים הם המספר‬
‫הכולל של הגברים כולם או רק של גברים מגיל מסוים כשהיו כשירים לעבודה‪ .‬גם‬
‫באשר לאופיים של היישובים‪ ,‬דרכי קיומם וכדומה‪ ,‬מעטים הם הנתונים‪ .‬למשל‪ ,‬לא‬
‫נמצאו מפות שיצרו השלטונות העות'מאניים‪ ,‬גם לא של יישובים גדולים‪ ,‬כמו למשל‬
‫ירושלים‪ .‬מובן שאם ישנם נתונים עות'מאניים‪ ,‬יש להשתמש בהם‪ ,‬אך אין להתעלם‬
‫מחסרונותיהם‪ .‬כמו כן חלק מתושבי הארץ במאה התשע עשרה היו נתינים זרים‪.‬‬
‫מספר הנתינים הזרים הלך וגדל במהלך המאה‪ ,‬והם לא נכללו בנתונים העות'מאניים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בירושלים מספר חברי הקהילה היהודית הלך וגדל‪ ,‬וחלק גדול מהם שמר על‬
‫נתינות זרה‪ .‬מכאן שיש להביא בחשבון גם מקורות לא עות'מאניים‪ ,‬שהלכו ונתרבו‬
‫בארץ־ישראל בתקופת המאה התשע עשרה‪ ,‬כמו למשל פרסומי קרן החקר הבריטית‪,‬‬
‫עבודות הסקר והמיפוי שלה‪ ,‬שבעת הכרכים של הנוסע החוקר ויקטור גרן‪ ,‬תיאור‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬שסייר בכל רחבי הארץ ומסר עליה נתונים‪ ,‬וכן מאמרים של חוקרים‬

                                                             ‫וכותבים אחרים בני הזמן‪.‬‬
‫באשר לארבעת הסנג'קים‪ ,‬יש לציין כי לאחר מחצית המאה‪ ,‬משעלתה חשיבותה‬
‫של העיר ירושלים‪ ,‬אוחדו הסנג'קים של ירושלים ועזה ליחידה אחת ונקראו מתצרפליק‬
‫(מחוז גדול) של ירושלים‪ ,‬שעבר להיות כפוף‪ ,‬ישירות‪ ,‬ל"שער העליון" באיסטנבול‪4.‬‬

‫דוד ויטל כבר אבחן עניין זה‪ ,‬וראו ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .16‬שם מציין ויטל‬       ‫	‪3‬‬
‫כי הנוצרים האירופים ראו את ארץ אבותיהם כזהה לגמרי לפלשתינה הגאוגרפית־היסטורית‪,‬‬        ‫	‪4‬‬
‫שכללה את המתצרפליק של ירושלים ושני הסנג'קים הדרומיים של הווילאיית של בירות‪:‬‬
‫עכו ושכם‪ .‬וראו על כך במפת ארבעת הסנג'קים‪ ,‬בן־אריה‪ ,‬סיכום אוכלוסיית ארץ־ישראל‪ ,‬עמ'‬

                               ‫‪ ,362‬וכן מפה ‪ 1‬בפרק זה‪ .‬בארבעת הסנג'קים לא נכלל הנגב‪.‬‬
‫במחצית השנייה של המאה התשע עשרה עלה מעמדה של ירושלים גם בעיני השלטונות‬
‫העות'מאניים‪ ,‬ולמחוז שלה ניתן מעמד עצמאי‪ .‬אזורי הסנג'קים של ירושלים ועזה‪ ,‬ולזמן מה‬

         ‫גם זה של סנג'ק שכם‪ ,‬צורפו למתצרפליק אחד‪ ,‬ראו קושניר‪ ,‬עות'מאנים‪ ,‬עמ' ‪.9–8‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120