Page 115 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 115
פרק שלישי 100
העות'מאני ,ובוודאי במשך כל המאה התשע עשרה ,הפרובינציות עצמן נשארו כמעט
זהות בגודלן3.
מכאן שהאוכלוסייה שחיה בארבעת הסנג'קים הללו במאה התשע עשרה יכולה
ללמד אותנו על גודל האוכלוסייה שהייתה בשטח שנקרא אחר כך ,בתקופת המנדט,
"ארץ־ישראל המערבית" .אך כיצד אפשר לדעת מהו גודל האוכלוסייה של ארבעת
הסנג'קים? לכאורה הדבר פשוט ואמור היה להתברר מבדיקת הנתונים של האוכלוסייה
של סנג'קים אלה במקורות העות'מאניים .אלא שנתוני המקורות העות'מאניים
בעייתיים .העות'מאניים התייחסו בדרך כלל ליישובים ולתושבים בהתאם לצורכי
גביית מסים ,ולרוב אף הסתפקו בגביית מסים בעזרת ראשי היישובים .עד למחצית
המאה התשע עשרה לערך ,גביית המסים ,והרישום שבעקבותיה ,הייתה לפי ראשי בתי
אב .נשאלת אפוא השאלה מהו מספר הנפשות לבית אב? לאחר מחצית המאה ,חל
שינוי בדרך רישומם של התושבים בארץ ,והוא הפך להיות בדרך כלל לפי הגברים
בלבד .ולכן אפשר להכפיל את המספר פי שניים כדי לקבל את מספר הגברים והנשים.
אבל גם כאן לא ברורה מהימנות הנתונים ,ולא ברור אם מספר הגברים הם המספר
הכולל של הגברים כולם או רק של גברים מגיל מסוים כשהיו כשירים לעבודה .גם
באשר לאופיים של היישובים ,דרכי קיומם וכדומה ,מעטים הם הנתונים .למשל ,לא
נמצאו מפות שיצרו השלטונות העות'מאניים ,גם לא של יישובים גדולים ,כמו למשל
ירושלים .מובן שאם ישנם נתונים עות'מאניים ,יש להשתמש בהם ,אך אין להתעלם
מחסרונותיהם .כמו כן חלק מתושבי הארץ במאה התשע עשרה היו נתינים זרים.
מספר הנתינים הזרים הלך וגדל במהלך המאה ,והם לא נכללו בנתונים העות'מאניים.
למשל ,בירושלים מספר חברי הקהילה היהודית הלך וגדל ,וחלק גדול מהם שמר על
נתינות זרה .מכאן שיש להביא בחשבון גם מקורות לא עות'מאניים ,שהלכו ונתרבו
בארץ־ישראל בתקופת המאה התשע עשרה ,כמו למשל פרסומי קרן החקר הבריטית,
עבודות הסקר והמיפוי שלה ,שבעת הכרכים של הנוסע החוקר ויקטור גרן ,תיאור
ארץ־ישראל ,שסייר בכל רחבי הארץ ומסר עליה נתונים ,וכן מאמרים של חוקרים
וכותבים אחרים בני הזמן.
באשר לארבעת הסנג'קים ,יש לציין כי לאחר מחצית המאה ,משעלתה חשיבותה
של העיר ירושלים ,אוחדו הסנג'קים של ירושלים ועזה ליחידה אחת ונקראו מתצרפליק
(מחוז גדול) של ירושלים ,שעבר להיות כפוף ,ישירות ,ל"שער העליון" באיסטנבול4.
דוד ויטל כבר אבחן עניין זה ,וראו ויטל ,המהפכה הציונית ,ג ,עמ' .16שם מציין ויטל 3
כי הנוצרים האירופים ראו את ארץ אבותיהם כזהה לגמרי לפלשתינה הגאוגרפית־היסטורית, 4
שכללה את המתצרפליק של ירושלים ושני הסנג'קים הדרומיים של הווילאיית של בירות:
עכו ושכם .וראו על כך במפת ארבעת הסנג'קים ,בן־אריה ,סיכום אוכלוסיית ארץ־ישראל ,עמ'
,362וכן מפה 1בפרק זה .בארבעת הסנג'קים לא נכלל הנגב.
במחצית השנייה של המאה התשע עשרה עלה מעמדה של ירושלים גם בעיני השלטונות
העות'מאניים ,ולמחוז שלה ניתן מעמד עצמאי .אזורי הסנג'קים של ירושלים ועזה ,ולזמן מה
גם זה של סנג'ק שכם ,צורפו למתצרפליק אחד ,ראו קושניר ,עות'מאנים ,עמ' .9–8
