Page 121 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 121

‫פרק שלישי‬                                                                             ‫‪106‬‬

‫חיים תוססים ו ֵערים משלו‪ .‬לסיבות גידולו‪ ,‬התפתחותו‪ ,‬מקורות קיומו הכלכלי והרכבו‬
                                         ‫המיוחד אקדיש את הפרק הבא של החיבור‪12.‬‬

          ‫ירושלים‪ :‬בירת המתצרפליק ועיר בין־לאומית‪ ,‬והקיום הכלכלי‬
                                                             ‫של תושביה‬

‫השלטון העות'מאני שחזר לארץ־ישראל ב־‪ ,1840‬היה מחויב גם לרפורמות החדשות‬
‫(התנט'ימאת)‪ ,‬שהוכנסו אז בחוקתו והובטחו למעצמות אירופה‪ .‬רפורמות אלה גרמו‬
‫להתפתחות מרשימה אצל בני שלוש העדות בעיר‪ .‬על היהודים ארחיב את הדיבור‬
‫בפרק הבא של החיבור‪ .‬בפרק זה אתמקד בקצרה בשתי העדות האחרות‪ ,‬העדה‬
‫הנוצרית והעדה המוסלמית‪ .‬אצל הנוצרים יש לציין במיוחד את תחילת הפעילות של‬
‫אנשי העדה הפרוטסטנטית בעיר‪ .‬עד לכיבוש המצרי לא הרשו העות'מאנים להקים‬
‫תחנות מיסיון פרוטסטנטיות בירושלים‪ .‬רק בשנות השלושים‪ ,‬בימי השלטון המצרי‪,‬‬
‫התחילו תחנות המיסיון הפרוטסטנטיות הראשונות לפעול בעיר באופן רשמי‪ .‬עם‬
‫חזרת השלטון העות'מאני‪ ,‬הורשה להן אף למנות הגמון פרוטסטנטי משותף בירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1841‬אכן מונה הגמון כזה לאנגליקנים וללותרנים גם יחד ובמשך הזמן גם קמה‬

                       ‫בעיר קהילה פרוטסטנטית ובה שני פלגים‪ ,‬אנגליקני ולותרני‪13.‬‬
‫בשנות הארבעים חזר לירושלים הפטריארך היווני־אורתודוקסי‪ ,‬התחדשה גם‬
‫הפטריארכיה הלטינית־קתולית ומסדרים קתוליים התחילו לפעול בעיר‪ .‬העדות‬
‫הנוצריות הקימו מבני ציבור שונים‪ ,‬כנסיות‪ ,‬מנזרים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מוסדות‬
‫בריאות חינוך וחסד ועוד‪ .‬גם היהודים בנו בנייה חדשה משלהם‪ ,‬מוסדות בריאות‪,‬‬
‫חינוך וחסד‪ .‬גם השלטון העות'מאני התחיל בבנייה ציבורית ובהכנסת שינויים‬
‫ושיפורים בתנאי הבריאות והחיים‪ .‬כמה מהעדות הנוצריות‪ ,‬כמו גם הקהילה היהודית‪,‬‬
‫התקיימו על תמיכה כספית מחוץ לארץ‪ .‬לעדות הנוצריות היה רכוש רב בארץ‪ .‬כזו‬
‫הייתה העדה הלטינית־קתולית‪ ,‬שבראשה עמד המסדר הפרנציסקני והיא הסתייעה‬
‫במדינות האירופיות הקתוליות‪ .‬במאה התשע עשרה החלו פועלים בירושלים מסדרים‬
‫קתוליים רבים אחרים‪ .‬בראש העדה היוונית־אורתודוקסית‪ ,‬הגדולה שבעדות הנוצריות‬
‫בעיר‪ ,‬עמדה הפטריארכיה היוונית‪ .‬הפטריארכיה נעזרה בנזירים יוונים מיוון ומאייה‪.‬‬
‫מאחוריה עמדה רוסיה‪ ,‬המעצמה הנוצרית־אורתודוקסית‪ .‬הקהילה הארמנית הייתה‬
‫קשורה לבני עדתה בארצות אחרות‪ .‬בני קהילה זו עסקו במסחר ובשירותים והיה להם‬
‫רכוש רב‪ .‬צליינים נוצרים־קתולים‪ ,‬יוונים‪ ,‬רוסים וארמנים הגיעו לעיר במאות ואלפים‪,‬‬

                                         ‫והיו ממקורות ההכנסה החשובים של העיר‪14.‬‬

‫על גידול הקהילה היהודית בירושלים ועל התפתחותה של ירושלים היהודית בתקופת המאה‬          ‫‪	12‬‬
     ‫התשע עשרה ראו במפורט שם‪ ,‬א–ב‪ .‬פרטים על כל אלה‪ ,‬ראו גם להלן‪ ,‬בפרק הרביעי‪.‬‬         ‫‪	13‬‬
                                                                                      ‫‪	14‬‬
‫על ראשית הפעילות הפרוטסטנטית בירושלים‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .302–286‬בעניין זה‬
                                    ‫ראו גם לעיל‪ ,‬בפרק הראשון‪ ,‬בנושא עלילת הדם בדמשק‪.‬‬

‫על העדות הנוצריות הגדולות בירושלים‪ ,‬העדה היוונית־האורתודוקסית והעדה הקתולית־‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126