Page 151 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שלישי‬ ‫‪136‬‬

‫סוצין שהרשימה נמצאת אצלו כבר ‪ 10–8‬שנים והוא קיבל אותה מאנשי הסראייה‬
‫בירושלים‪ .‬רשימה זו הייתה העתק גרוע של מסמך סטטיסטי רשמי שכתב פקיד‬
‫עות'מאני והיא נמסרה לידו‪ .‬הרשימה המקורית הייתה מסודרת לפי יחידות משנה‪,‬‬
‫אך סוצין סידר אותה בצורה אלפביתית‪ ,‬אם כי השאיר ברשימה‪ ,‬לפני כל יישוב‪ ,‬את‬
‫המספר הסידורי המקורי שהיה ברשימה העות'מאנית‪ .‬במאמרו יש הקדמה לרשימה‪:‬‬
‫סיכומי יישובים‪ ,‬אוכלוסייה ובתים לפי יחידות משנה ולכל האזור כולו‪ ,‬בתוספת‬
‫הערות‪ .‬עוד הוא מציין כי נתוני הערים ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬עזה‪ ,‬יפו‪ ,‬רמלה ולוד‪ ,‬אינם‬
‫נכללים ברשימה זו‪ .‬את הרשימה הוא שלח לכמה מומחים‪ ,‬ובהם החוקר קונרד שיק‪.‬‬
‫הערותיו של שיק צוינו אחר כך ברשימה‪ ,‬בסימון מיוחד‪ .‬סוצין גם מוסיף כי נתוני‬
‫האוכלוסייה ברשימה הם כנראה של תושבים זכרים בלבד‪ ,‬וכדי לקבל נתונים מלאים‬
‫יש להכפיל את מספרם פי שניים‪ .‬גם ממקורות אחרים אנו למדים כי למן ראשית שנות‬
‫החמישים של המאה התשע עשרה החלו השלטונות מונים במפקדיהם את כל הזכרים‪54.‬‬
‫ארבע שנים לאחר פרסום הרשימה של סוצין‪ ,‬פרסם גם ד"ר מ' הרטמן רשימה‬
‫של כל יישובי ליווא (מחוז) ירושלים‪ ,‬מתוך שנתון הממשלה העות'מאנית לסוריה‬
‫ב־‪ 1288‬להג'רה (‪ .)1871‬הקיצור המקובל שהתקבל לשנתון זה‪ ,‬שגם הרטמן השתמש‬
‫בו‪ ,‬הוא ‪( SS‬סוריה סלנאמה)‪ .‬המאמר התפרסם גם בעיתון החברה הגרמנית לחקר‬
‫ארץ־ישראל ב־‪ ,1883‬והרטמן מדגיש כי לא שינה דבר מהמסמך המקורי מ־‪,1871‬‬
‫ופרסם את הרשימה כיוון שמצא בה עובדות היסטוריות־סטטיסטיות מעניינות‪ .‬שלא‬
‫כסוצין‪ ,‬הרטמן השאיר את הכפרים מסודרים לפי יחידות המשנה במתצרפליק‪ .‬החיסרון‬
‫של רשימה זו הוא שלא נמצאים בה מספרי האוכלוסייה בכפרים‪ ,‬אלא נתוני בתים‬
‫בלבד‪ ,‬והם זהים כמעט לבתים שברשימת סוצין‪ .‬ברשימה גם פרטים נוספים שנלקחו‬
‫מהשנתון העות'מאני‪ ,‬כמו מספרי המסגדים‪ ,‬בתי הספר‪ ,‬התלמידים‪ ,‬וזאת שלא כמו‬

‫ברשימת סוצין‪ ,‬שבה יש גם מידע על הערים‪55.‬‬
‫מקור שלישי‪ ,‬המיוחד לסנג'ק ירושלים ופורסם גם הוא בעיתון החברה הגרמנית‬
‫ב־‪ ,1896‬הוא רשימתו של שיק על מספר התושבים במחוז ירושלים‪ .‬שיק מספר כי‬
‫כשהיו צריכים לסלול את הכביש מירושלים ליריחו‪ ,‬כל איש וכל ילד מיישובי מחוז‬
‫ירושלים תרם את חלקו לעבודה‪ .‬לשם כך הוכנה רשימה של היישובים הללו‪ ,‬ובה‬
‫מספר האנשים והילדים המסוגלים לעבוד‪ .‬שיק קיבל העתק מהרשימה על ארבעת‬
‫חלקיה‪ .‬לדעתו כדי לקבל את נתוני האוכלוסייה של כפרי מחוז ירושלים‪ ,‬יש להכפיל‬

‫פי שלושה את המספרים שקיבל‪56.‬‬

‫פרופ' סוצין היה חוקר גרמני חשוב ואחד ממייסדי החברה הגרמנית לחקר ארץ־ישראל‪ .‬על‬ ‫‪5 4‬‬
‫חלקו בהקמת החברה הגרמנית לחקר ארץ־ישראל ראו בפרק הקודם‪ ,‬בדיון על הקמת חברות‬
‫לחקר ארץ־ישראל‪ .‬עליו ראו גם גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪ .274–272‬שם גם תמונה שלו ופרטים‬ ‫‪5 5‬‬
‫על עבודותיו המחקריות‪ .‬סוצין שימש גם פרופ' לשפות שמיות באוניברסיטת באזל ואחר כך‬ ‫‪5 6‬‬

‫באוניברסיטת טיבינגן‪.‬‬
‫נתוני הרטמן נראים סבירים‪ ,‬בעיקר כיוון שהוא מציין את המקור להם‪.‬‬
‫שיק היה מגדולי חוקריה של ירושלים במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו עליו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪,‬‬