Page 152 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? ‪137‬‬
‫שלושת המקורות האלה‪ ,‬שנוספו על המקורות הקודמים (מפות וספרים של קרן‬
‫החקר הבריטית‪ ,‬ספריו של גרן‪ ,‬המפקד המנדטורי ב־‪ ,)1922‬אפשרו את שחזור‬
‫האוכלוסייה שהייתה ביישובים הכפריים של סנג'ק ירושלים‪ .‬מכל אלה הגעתי לסיכום‬
‫של ‪ 65,964‬נפש‪ ,‬שהוא גודל האוכלוסייה בראשית שנות השבעים של המאה התשע‬
‫עשרה‪ .‬סיכום זה איננו כולל את הערים ירושלים וחברון‪ .‬אם נוסיף את אוכלוסיית‬
‫ירושלים‪ 25,000 ,‬נפש‪ ,‬ואת זו של חברון‪ 9,500 ,‬נפש‪ ,‬נגיע למספר כללי של סנג'ק‬
‫ירושלים‪ 100,464 :‬נפש‪ .‬מהם ‪ 78,526‬בסנג'ק ירושלים המרכזי ו־‪ 21,938‬במחוז חברון‬
‫(כולל נאחית בני ערקוב)‪ .‬המספר הכללי של יישובי הקבע בסנג'ק הגיע ל־‪( 154‬כולל‬

‫ירושלים וחברון)‪57.‬‬
‫הרוב הניכר של היישובים התרכז באזור הפנימי ההררי‪ .‬אפשר לקבוע כי שני גורמים‬
‫עיקריים קבעו את קיומם ומיקומם‪ .‬האחד‪ ,‬תנאי מחיה מינימליים‪ ,‬דהיינו מקורות מים‬
‫ומזון; והשני‪ ,‬תנאי ביטחון והגנה‪ .‬מקורות המים היו מעיינות‪ ,‬בורות‪ ,‬בארות ולעתים‬
‫אף ברכות‪ ,‬במקום שהתנאים הטבעיים אפשרו את הקמתן והשתמרותן‪ .‬צורך הקיום‬
‫השני עבור היישובים היו קרקעות הניתנות לעיבוד חקלאי‪ .‬היו אלה מטליות קרקע‬
‫בעמקים ובבקעות‪ ,‬או על גבי קפלי קרקע וטרסות במדרונות ההרים ובראשיהם (כמו‬
‫שכבר הזכרתי גם בהר השומרון — סנג'ק שכם)‪ .‬בכמה מהיישובים ההרריים הייתה‬
‫גם חקלאות שלחין אינטנסיבית‪ ,‬שנתאפשרה באמצעות ניצול מי מעיינות בסביבת‬
‫היישוב בשיטות השקיה גרביטציוניות וניצול מי תהום גבוהים בעזרת מתקני השקיה‬
‫מתוחכמים של אותם הימים‪ .‬החקלאות הקיפה שטחים קטנים בלבד בדרך כלל‪ ,‬ורוב‬
‫היישובים התקיימו מחקלאות בעל של דגנים ומטעים‪ ,‬שנתאפשרה רק במקומות שדי‬
‫היה במשקעים בלבד‪ 58.‬ביישובים ההרריים מתוארים כרמי זיתים ובוסתני פרי‪ ,‬ולידם‪,‬‬

‫באזור הר חברון‪ ,‬בולטים כרמי הגפנים‪59.‬‬
‫התנאי השני שנדרש לקיום היישובים היה הגנה וביטחון‪ .‬במשך שנים רבות לא‬
‫היה בארץ שלטון מרכזי מקומי חזק‪ ,‬שהצליח להשליט מרות על תושבי הארץ‪ .‬לעתים‬
‫קרובות פרצו מלחמות בין האוכלוסיות והשבטים שחיו באזורים שונים‪ .‬גם שבטי‬
‫בדווים פשטו בארץ והטילו את חיתתם על התושבים המקומיים‪ .‬לפיכך תושבי הקבע‬
‫נסוגו והתבצרו בתוך האזורים ההרריים במקומות נישאים או נעלמים‪ ,‬שהגישה אליהם‬
‫הייתה קשה ואפשר היה להגן עליהם בקלות יחסית‪ .‬השטחים הבנויים של הכפרים‬
‫היו בדרך כלל גושים קומפקטיים ומלוכדים‪ .‬הבתים החיצוניים היו מעין חומת הגנה‬

‫א–ב‪ ,‬לפי המפתחות‪ .‬כמו כן נכתבו עליו ספרים ומאמרים נוספים‪ .‬וראו עליו גם בפרק השני‪,‬‬ ‫‪ 57‬‬
‫הערה ‪.76‬‬
‫‪5 8‬‬
‫על חלוקת אוכלוסיית המתצרפליק של ירושלים‪ ,‬בין סנג'ק ירושלים לסנג'ק עזה‪ ,‬ראו בן־אריה‪,‬‬ ‫‪5 9‬‬
‫סנג'ק עזה‪ ,‬עמ' ‪ .349‬כמצוין לעיל אוכלוסיית סנג'ק ירושלים מנתה ‪ ,100,464‬ואוכלוסיית‬

‫סנג'ק עזה ‪ ,96,196‬וראו גם להלן‪ ,‬הערה ‪.72‬‬
‫בעניין זה ראו לעיל‪ ,‬בדיון על סנג'ק שכם‪ ,‬במאמר מקליסטר ומסטרמן‪ ,‬שהתפרסם בביטאון‬

‫הקרן הבריטית‪.‬‬
‫קרמון‪ ,‬מבחר מאמרים‪ ,‬עמ' ‪.94–88‬‬