Page 153 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 153

‫פרק שלישי‬                                                                              ‫‪138‬‬

‫לאזור הפנימי‪ .‬במספר קטן של כפרים אף נמצאו שרידי חומות ומגדלי הגנה‪ .‬במרכז‬
‫הכפר‪ ,‬בעיקר ביישובים הגדולים‪ ,‬היה בדרך כלל מבנה ראשי קדום יחסית‪ .‬בחלק‬
‫מהיישובים היו אלה מבצרים ומצדים פנימיים‪ ,‬ששימשו את הגלעין הראשון של הכפר‬
‫והביאו להתפתחותו‪ ,‬או שנבנו אחר כך לצורכי הגנתו‪ .‬בכפרים אחרים בלטו מבני‬
‫ח'אנים‪ ,‬צריחי מסגדים וקברים קדושים‪ .‬בכפרים הבינוניים והגדולים יש שהיישוב‬
‫היה מחולק לכמה יחידות משנה שאכלסו בתוכן קבוצות הומוגניות‪ ,‬לרוב בני משפחה‬
‫גדולה (חמולה)‪ ,‬לכל יחידה היה שיח'‪ ,‬מנהיג משלה‪ .‬ביישובים הקטנים וביישובי ספר‬
‫המדבר היו מערות רבות שהיוו חלק משטחי המגורים ומשטחי האחסון של התושבים‪.‬‬
‫בעיקר בכפרים שבאזורים החמים על גגות הבתים נבנו סוכות‪ ,‬ששימשו למגורים‬

                                                                 ‫וללינה בעונה החמה‪60.‬‬
‫הנושא האחרון שאדון בו כאן הוא עניין הרציפות והנסיגה ביישוב המוסלמי והנוצרי‬
‫במחוז זה‪ .‬מהשוואת שמות ‪ 155‬יישובי הקבע הכפריים בשנות השבעים של המאה‬
‫התשע עשרה לשמות יישובי הקבע הכפריים שבסדרת המפקדים הטורקיים של סנג'ק‬
‫זה מהמאה השש עשרה‪ ,‬אפשר להסיק שתי מסקנות חשובות ומעניינות‪ :‬האחת‪ ,‬על‬
‫רצף והמשכיות של שתי התקופות‪ ,‬קרוב ל־‪ 90%‬מכל היישובים במאה התשע עשרה‬
‫מופיעים לפחות באחת מרשימות המפקדים של המאה השש עשרה‪ .‬והשנייה‪ ,‬נוסף על‬
‫ההמשכיות והרציפות‪ ,‬בולטת גם מגמה של נסיגה וירידה מסוימת במספר הכללי של‬
‫הכפרים‪ .‬דומה כי ההסברים לשתי התופעות הללו ברורים‪ 155 ,‬יישובי סנג'ק ירושלים‬
‫במאה התשע עשרה היו ממוקמים בדרך כלל באתרים של יישובים היסטוריים קדומים‪.‬‬
‫התנאים הגאוגרפיים הם שהכתיבו את מקום היישוב והביאו לידי המשכיות וצמידות‬
‫לאותו מקום‪ .‬כיוון שבמאה השש עשרה שלט בארץ שלטון עות'מאני חזק יותר‪ ,‬היקף‬
‫האוכלוסייה היה אף גדול במקצת מזה שהיה במאה התשע עשרה‪ ,‬כשהשלטון היה‬
‫חלש יותר ויציב פחות‪ .‬היישובים הקטנים יחסית במאה השש עשרה כבר היו נטושים‬

                                                                 ‫במאה התשע עשרה‪61.‬‬
‫שתי התופעות של קביעות מצד אחד ונסיגה יחסית מצד שני‪ ,‬בין המאה השש‬
‫עשרה למאה התשע עשרה‪ ,‬מוצאות את ביטוין גם במצבת היישובים הערביים־נוצריים‬
‫באזור סנג'ק ירושלים‪ .‬אפשר להבחין בשני ריכוזים עיקריים של יישובים כאלה‬
‫בסנג'ק זה‪ .‬האחד‪ ,‬בדרום‪ ,‬סביב העיר בית לחם‪ .‬השני בצפון‪ ,‬סביב העיר רמאללה‪.‬‬
‫בראשון ‪ 4‬יישובים כאלה‪ ,‬ובשני ‪ 6‬יישובים‪ ,‬בעיקר ובעוד ‪ 2‬עם מיעוט   קטן של‬
‫נוצרים‪ .‬בסך הכול מדובר ב־‪ 12‬יישובים‪ .‬לעומת זאת במאה השש עשרה אנו מוצאים‬

‫תיאורים רבים של הכפרים הללו נמצאים בספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה‪ ,‬וראו‬              ‫‪6	 0‬‬
                             ‫לעיל במאמרים על הסנג'קים של ירושלים ושכם‪ ,‬בביבליוגרפיה‪.‬‬   ‫‪	61‬‬

‫על השוואה בין יישובי האזור במאה התשע עשרה ליישובים בו במאה השש עשרה‪ ,‬ראו‬
‫במאמרי‪ ,‬סנג'ק ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .120‬על כל אלה ראו בן־אריה‪ ,‬סיכום אוכלוסיית ארץ־ישראל‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,356–354‬שם גם ההפניה לספר של החוקרים היתרוט ועבדולפאתח שמחקרם הוא על‬

                                            ‫המאה השש עשרה‪ ,‬וגם הפניות למאמרים נוספים‪.‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158