Page 353 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪338‬‬

‫פרסום הצהרת בלפור; המהפכה ברוסיה ופרישת רוסיה מהמלחמה‪,‬‬
‫‪1917‬‬

‫ב־‪ 2‬בנובמבר ‪ 1917‬יצאה לבסוף ההודעה של ממשלת בריטניה — הצהרת בלפור‪.‬‬
‫להצהרה קדמו כמה טיוטות עד שאושרה הנוסחה הסופית‪ 86.‬ב־‪ 2‬בדצמבר ‪ 1917‬חגגה‬
‫התנועה הציונית בבריטניה "יום הודיה" שנערך בבית האופרה בלונדון בנשיאות הלורד‬
‫רוטשילד‪ .‬בנוכחים היו ויצמן‪ ,‬סוקולוב‪ ,‬סאסיל‪ ,‬סייקס‪ ,‬אורמסבי־גור‪ ,‬סמואל‪ ,‬ישראל‬
‫זנגוויל‪ ,‬החכם ד"ר מ' גסטר והרב הראשי של אנגליה ועוד‪ .‬נציג הממשל הבריטי מסר‬
‫את ההצהרה הבאה‪" :‬יש ברצוננו שארצות ערב תהיינה לערבים‪ ,‬ארמניה לארמנים‬
‫ויהודה ליהודים"‪ .‬תגובות יהודיות נלהבות היו גם במקומות נוספים בעולם‪ ,‬אם כי‬

‫התנגדות והסתייגות נשמעה גם בבריטניה וגם בקרב היהודים שם‪87.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1961‬כעשר שנים לאחר פטירתו של ויצמן‪ ,‬נערכה במכון ויצמן אזכרה‬
‫לזכרו‪ .‬את ההרצאה המרכזית נשא כותב המחקר היסודי על הצהרת בלפור‪ ,‬מהבחינה‬
‫היהודית‪ ,‬ליאונרד שטיין‪ ,‬שבשנים ‪ 1929–1920‬שימש המזכיר המדיני של ההסתדרות‬
‫הציונית‪ .‬דברי פתיחה נאמרו על ידי אבא אבן‪ ,‬שר החוץ הנודע של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בדבריו ציין כי "בהצהרת בלפור ניצחו החלום והאידיאל את השגרה היומיומית של‬
‫מחשבה מדינית‪ .‬מדובר היה בה רק על הכרה בזכות העם היהודי להקים מחדש בית‬
‫לאומי בארץ־ישראל‪ .‬ברם במושגים משפטיים לא היה קיים ב־‪ 1917‬המונח 'בית‬
‫לאומי'‪ .‬לא הייתה ארץ הקרויה 'ארץ־ישראל' [‪ ]...‬ולא הייתה יחידה הניתנת להגדרה‬
‫משפטית כ'עם היהודי'"‪ .‬מאיר ו' ויסגל‪ ,‬יו"ר מועצת המנהלים של יד חיים ויצמן‪,‬‬
‫חזר בדברי ההקדמה שלו להרצאה שהתפרסמה והדגיש את המשפט האחרון של שטיין‬
‫בהרצאתו‪ ,‬כי שנת ‪ 1917‬ולא שנת ‪ 1947‬היא נקודת המפנה האמתית בהנחת היסודות‬

‫למדינת ישראל‪88.‬‬
‫הצהרת בלפור באה בסמוך לפתיחת המתקפה של הצבא הבריטי‪ .‬היה קשר‬
‫ברור בין היזמה המדינית לבין היזמה הצבאית‪ .‬ההחלטה של לויד ג'ורג' על פתיחת‬
‫החזית במזרח‪ ,‬חודשים רבים לפני הצהרת בלפור‪ ,‬זירזה את ההצהרה‪ ,‬ולהפך‪ .‬הצהרת‬

‫על הטיוטות השונות של ההצהרה ראו גם לעיל‪ ,‬הערה ‪ .32‬הבעיה המרכזית בניסוח ההצהרה‬ ‫‪ 86‬‬
‫היה בעניין המונח "בית לאומי"‪ .‬על מונח זה בהצהרת בלפור‪ ,‬ראו במפורט ברזילי־יגר‪ ,‬בית‬ ‫‪ 87‬‬
‫לאומי‪ ,‬עמ' ‪ .141–130‬על נוסחאות שונות של ההצהרה ועל בעיותיהן‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪–125‬‬ ‫‪8 8‬‬
‫‪ .128‬סיכום על ההצהרה וכיבוש הארץ‪ ,‬ראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪ ,‬ספר ב‪ ,‬עמ' ‪.479–469‬‬

‫בהקשר כללי על הצהרת בלפור ראו גם קולת‪ ,‬בראי ההיסטוריון‪ ,‬עמ' ‪.15–3‬‬
‫על טקס ההודיה של יהודי אנגליה‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪ .393–385‬שם גם הציטטה המוזכרת‬
‫לעיל‪ .‬על פעילות בריטניה בנוגע לתנועה הציונית באנגליה ודיונים בקבינט המלחמה בלונדון‪,‬‬
‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,282–272‬והמקורות שם‪ .‬גם בריטניה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .31-15‬שם גם במבוא‬
‫הנוסח הראשון של הצהרת בלפור ראו גם אורון‪ ,‬הבנאליות‪ ,‬עמ' ‪ ,237‬גם שם הציטטה שלעיל‪,‬‬

‫המתייחסת ליהודים ולארמנים גם יחד‪.‬‬
‫שטיין‪ ,‬ויצמן והצהרת בלפור‪ ,‬דברי אבא אבן ודברי שטיין‪ .‬הנ"ל‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪ .502–466‬וראו‬

‫גם לעיל‪ ,‬הערה ‪ 31‬על דברים אלה‪.‬‬