Page 351 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪336‬‬

‫את שלושת הגדודים והרכיבו מהם גדוד אחד שנשא את השם הסמלי "הגדוד הראשון‬
‫ליהודה"‪ .‬סמלו היה מנורה של שבעה קנים ומתחתיו המילה "קדימה" בעברית‪78.‬‬

‫באותה העת החלו לפעול באנגליה עוד אישים יהודים במטרה לקדם את הרעיונות‬
‫הציוניים‪ .‬דומה כי בנושא זה מילא תפקיד חשוב גם אהרן אהרנסון‪ ,‬מנהיג מחתרת‬
‫ניל"י‪ ,‬שפעלה נגד השלטון הטורקי וסיפקה מודיעין למרכז הבריטי בקהיר מאז‬
‫‪ 79.1916‬במרכז בקהיר פגש אהרנסון את סייקס והם היו לידידים קרובים‪ .‬סייקס היה‬
‫המדינאי הבריטי שחתם על ההסכם הקרוי על שמו‪ ,‬במאי ‪ .1916‬הוא החל להיות‬
‫מושפע מהרעיונות הציוניים ולתומך נלהב שלהם‪ .‬נראה כי לאהרנסון היה חלק בכך‪.‬‬
‫אהרנסון הכיר היטב גם את אורמסבי־גור‪ ,‬שהחל גם הוא את הקריירה שלו במרכז‬
‫הבריטי בקהיר‪ ,‬החליף את סייקס בתפקידו לאחר מותו הפתאומי והמשיך להיות‬
‫אוהד פעיל בנושא הארץ־ישראלי במשך שנים רבות אחר כך‪ 80.‬סייקס ציין שאין‬
‫הסכם סייקס–פיקו עומד בסתירה לרעיון הציוני‪ ,‬שכן גם בו נקבע שטח במערב ארץ־‬
‫ישראל לאזור בין־לאומי ואפשר לפתח עניין זה לרעיון "הבית הלאומי היהודי" בחסות‬
‫בריטית‪ ,‬ויש לשכנע את הצרפתים שיצטרפו אליו‪ .‬מאז החל סייקס להיות בראש‬
‫האישים בבריטניה שדחפו לרעיון הצהרת בלפור‪ .‬הוא ארגן את הטקס המפואר של‬
‫כניסת הגנרל אדמונד אלנבי לירושלים ואת הכרזתו מעל הבימה שבכניסה למגדל דוד‬
‫בעיר‪ .‬אלא שב־‪ 16‬בפברואר ‪ ,1919‬מת סייקס במלון בפריס במגפת השפעת הספרדית‬
‫שקטלה מיליוני אנשים ב־‪ ,1919‬ולא יכול היה לראות את ההתפתחויות שנתקשרו‬

‫לקידומה של התנועה הציונית‪81.‬‬

‫לסיכום על הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ראו גלעדי ונאור‪ ,‬מלחמת העולם‬ ‫‪7 8‬‬
‫הראשונה‪ ,‬עמ' ‪ .482–458‬ספר מקיף על הפעילות של כל ארבעת הגדודים העבריים‪ ,‬ראו‬ ‫‪7 9‬‬
‫‪ 80‬‬
‫עילם‪ ,‬הגדודים‪ ,‬שם מפתח כללי‪ ,‬ביבליוגרפיה ומקורות‪.‬‬
‫אהרנסון נהרג בתאונת מטוס מלונדון לפריס‪ ,‬ב־‪ 15‬במאי ‪ ,1919‬ראו ליבנה‪ ,‬אהרנסון‪ ,‬עמ'‬ ‫‪8 1‬‬
‫‪ ;349‬הנ"ל‪ ,‬ניל"י‪ ,‬לפי המפתח‪ ,‬בייחוד על גריבון‪ ,‬סייקס‪ ,‬דידס ואורמסבי־גור‪ .‬על אהרנסון‬
‫ועל פעילותו באנגליה ובקהיר‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪ ,‬ספר ב‪ ,‬עמ' ‪ .421–353‬שם גם‬
‫על פעילות השומר בארץ‪ .‬על ניל"י ראו גם גולדשטיין‪ ,‬בר גיורא והשומר; אפרתי‪ ,‬ממשבר‬
‫לתקווה‪ ,‬עמ' ‪ .207–202‬על אהרן אהרנסון וניל"י ראו גם לעיל בהערה ‪ 7‬ההפניה לספרו של‬

‫אורן‪ ,‬הבנאליות‪ ,‬שם לפי המפתח‪.‬‬
‫על תרומתו של אהרנסון ליחסים עם בריטניה ולהשגת הצהרת בלפור ועל קשריו עם סייקס‬
‫ועם עוד אישים מהמשרד בקהיר‪ ,‬שאותם הכיר באמצעות שיתוף הפעולה של ניל"י‪ ,‬וביקוריו‬
‫הרבים בלונדון‪ ,‬ראו טולקובסקי‪ ,‬יומן‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬שם גם על התנהגותו הקשה‪ ,‬אולי מהחשש‬
‫שיעריכו אותו רק כמרגל‪ .‬אך מאידך הוא קובע שאין אדם המכיר את ארץ־ישראל כמוהו‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .456‬אהרנסון זכה גם להערכה רבה של ויצמן‪ ,‬וראו פריזל‪ ,‬המדיניות הציונית‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .45–36‬על קשריו של אהרנסון עם אורמסבי־גור‪ ,‬לימים שר המושבות הבריטי‪ ,‬ראו שטיין‪,‬‬
‫מסד‪ ,‬עמ' ‪ ;266‬פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬עמ' ‪ ;234‬כץ‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬בייחוד עמ' ‪ ,506‬שם גם על‬

‫קשריו עם סייקס‪.‬‬
‫מארק סייקס (‪ 16‬בפברואר ‪ 16–1897‬בפברואר ‪ )1919‬נפטר כשנתיים לאחר הצהרת בלפור‪.‬‬
‫ראו עליו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .448–446‬על מותו הפתאומי של סייקס גם להלן‪ ,‬הערה ‪.96‬‬