Page 346 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 346

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪331 1920–1917 ,‬‬
‫קיבל ג'יימס רוטשילד אזרחות בריטית‪ .‬ג'יימס רוטשילד היה בקשרי ידידות עם הנציב‬
‫סמואל ופעל גם בוועידת סן רמו בהכללת הצהרת בלפור בכתב המנדט‪ .‬אביו העמידו‬
‫בראש חברת פיק"א שפעלה בארץ‪ .‬ג'יימס רוטשילד הצטרף למפלגה הליברלית והיה‬
‫חבר בפרלמנט הבריטי בשנים ‪ 56.1945–1929‬הוא ורעייתו דורותי קישרו את ויצמן‬
‫לבני משפחה נוספים‪ ,‬אישים וחוגי חברה בריטיים‪ ,‬ונשארו תומכים נאמנים לתנועה‬

                                                                              ‫הציונית‪57.‬‬
‫בראשית ‪ 1915‬נפגש ויצמן עם הרברט סמואל‪ .‬כבר אז הופתע ויצמן מהידע הרב‬
‫של סמואל בנושא התנועה הציונית ומצא אותו נלהב לרעיון הציוני‪ .‬בתום הפגישה‬
‫ניסח סמואל את הרעיונות שעלו בפגישה בתזכיר שנקרא בשם‪" :‬עתידה של ארץ־‬
‫ישראל"‪ .‬תוכנו היה סיפוחה של ארץ־ישראל לבריטניה לאחר תום המלחמה‪ .‬כנראה‬
‫כבר בינואר ‪ 1915‬הוגש התזכיר לעיון לקבינט הבריטי‪ ,‬שסמואל היה חבר בו‪58.‬‬
‫ב־‪ 14‬באפריל ‪ 1915‬החל מורגש שינוי בעמדת הקהילה היהודית באנגליה‪ ,‬כשוועדה‬
‫ציונית‪ ,‬לא פורמלית‪ ,‬של יהודי אנגליה‪ ,‬התכנסה והחליטה על הצטרפותה לפעילות‬

                                                                                ‫ויצמן‪59.‬‬
‫אל מול קבוצת היהודים באנגליה‪ ,‬שתמכה ברעיון הציוני‪ ,‬היו גם רבים שהתנגדו לה‪.‬‬
‫הבולט שבהם היה אדווין מונטגיו‪ ,‬מדינאי בריטי ליברלי‪ ,‬בן דודו של הרברט סמואל‪.‬‬
‫שניהם בני משפחת מונטגיו‪ ,‬משפחה יהודית חשובה באנגליה‪ ,‬ואולי השנייה למשפחת‬
‫רוטשילד‪ .‬מונטגיו שימש חבר הפרלמנט בשנים ‪ ;1918–1906‬תת־מזכיר המדינה להודו‬
‫בשנים ‪ ;1914–1910‬מזכיר משרד האוצר הבריטי בשנים ‪ .1916–1914‬מונטגיו כתב‬
‫מכתבים לאישים בריטים והסביר בהם שהרעיון הציוני נוגד את ההיסטוריה של העם‬
‫היהודי‪ .‬לדעתו העם היהודי הוא עדה דתית‪ ,‬והרעיון הציוני עלול לפגוע ביהודי‬
‫חו"ל ובכלל זה בקהילת יהודי אנגליה‪ .‬נימוקיו ופעילותו גרמו לתוספת בהצהרת‬

‫על הקמת פיק"א‪ ,‬בראשות ג'יימס רוטשילד ובניהולו‪ ,‬עד לסגירתה לאחר קום המדינה והעברת‬               ‫‪	56‬‬
‫נכסיה למדינת ישראל‪ ,‬ראו שאמה‪ ,‬בית רוטשילד‪ ,‬לפי המפתח; וסרשטיין‪ ,‬סמואל‪ ,‬עמ' ‪,244‬‬
‫‪ ;362‬זלטנרייך‪ ,‬יק"א ופיק"א‪ .‬שם על פיק"א בסוריה ובלבנון ודיונים על פקידי יק"א בתקופה‬            ‫‪5	 7‬‬
‫העות'מאנית ואחריה וכן על פעולות לשימור נחלותיה בסוריה ובלבנון‪ .‬ראו גם לעיל בפרק‬                ‫‪	58‬‬
                                                                                               ‫‪5	 9‬‬
                                                                       ‫חמישי‪ ,‬הערות ‪ 86‬ו־‪.89‬‬
‫על ג'יימס רוטשילד‪ ,‬רעייתו דורותי ועל קשריהם לתנועה הציונית וארץ־ישראל‪ ,‬ראו שאמה‪,‬‬
‫שם‪ ,‬לפי המפתח‪ ,‬דה רוטשילד‪ ,‬ג'יימס ודורותי‪ .‬בסוף הספר מכתבים מרגשים שכתבה דורותי‬

                 ‫לבן־גוריון‪ ,‬ביולי ‪ ,1957‬בהודיעה לו על פטירת ג'יימס‪ ,‬ובתשובת בן־גוריון‪.‬‬
‫על סמואל והתזכיר שהכין‪ ,‬וראשית התקרבותו לתנועה הציונית לאחר פרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה ראו במפורט בספרו זיכרונות‪ ,‬עמ' ‪ .148–139‬ראו גם וסרשטיין‪ ,‬סמואל‪ ,‬עמ' ‪–198‬‬
‫‪ ;229‬שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪ ,97–86‬ובעוד מקומות‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬וראו בפרק הבא על המשך‬

    ‫פעילותו של סמואל בנושאי הציונות וארץ־ישראל והיותו הנציב הבריטי הראשון בארץ‪.‬‬
‫ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ ;157–152‬רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ ;101–90‬ריינהרץ‪ ,‬מדינאי‪ ,‬עמ' ‪.51–30‬‬
‫בשנת ‪ 1915‬אפשר לראות את תחילת הקשר של סמואל לשאלת ארץ־ישראל‪ .‬עליו ראו גם‬

                                                                               ‫קצבורג‪ ,‬הקדמה‪.‬‬
   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351