Page 342 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 342

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪327 1920–1917 ,‬‬
‫ושימש כימאי באוניברסיטה שם‪ 35.‬ויצמן התיידד עם צ"פ סקוט‪ ,‬עורך העיתון מנצ'סטר‬
‫גארדיאן (‪ ,)Manchester Guardian‬ידיד מדיני ואישי של לויד ג'ורג'‪ .‬סקוט נדלק‬
‫לרעיון הציוני והפך להיות יועצו ואיש סודו של ויצמן‪ 36.‬נראה כי כבר בינואר ‪1906‬‬
‫נפגש ויצמן לראשונה גם עם ארתור ג'ימס בלפור‪ ,‬מנהיג המפלגה השמרנית באותם‬
‫ימים‪ .‬ויש המקבלים כי בפגישה זו העלה בלפור את השאלה מדוע סירבו היהודים‬
‫בשעתו לרעיון של ג'וזף צ'מברלין‪ ,‬שר המושבות הבריטי‪ ,‬להצעת "אוגנדה"‪ ,‬וכי‬
‫ויצמן הסביר לו את הקשר ארוך השנים של העם היהודי לארץ־ישראל וסיכם את‬
‫דבריו במשפט‪" :‬אבל ירושלים הייתה שלנו בזמן שלונדון הייתה עוד אדמת ביצה"‪37.‬‬
‫על כן יש הרואים בהצהרת בלפור תוצאה לא צפויה שעלתה מתכנית אוגנדה ב־‪1903‬‬
‫וחיזקה את מעמדה של הציונות בבריטניה עד שבחוגים מסוימים שם החל מתקבל‬
‫רעיון יישובם של יהודי אירופה במולדתם העתיקה‪ .‬פובליציסטים בריטים אף הדגישו‬

                             ‫שבקידום הציונות ממלאת בריטניה שליחות היסטורית‪38.‬‬
‫מזמן בואו של ויצמן לאנגליה לא פסקו הפרעות והפוגרומים ברוסיה‪ ,‬והם השפיעו‬
‫מאוד על התנועה הציונית ועל העלייה ארצה‪ .‬בשנת ‪ 1907‬החליט ויצמן לצאת גם הוא‬
‫לביקורו הראשון בארץ־ישראל על מנת להכיר את ההתיישבות היהודית המתפתחת בה‪.‬‬
‫בארץ יצא לביקור בליווי יהושע חנקין‪ .‬ויצמן התרשם מהמצב הקשה של המושבות‬
‫ושל היישוב הישן שחי בירושלים‪ 39.‬את התקווה ראה בתחילת פעילות ההסתדרות‬

‫כן נכתבו על ויצמן כמה ביוגרפיות‪ ,‬ראו ריינהרץ‪ ,‬מנהיגות; רוז‪ ,‬ויצמן; שטיין‪ ,‬מסד; הנ"ל‪,‬‬         ‫‪	35‬‬
                ‫ויצמן והצהרת בלפור‪ .‬וראו גם האוטוביוגרפיה של ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬ועוד‪.‬‬          ‫‪	36‬‬
                                                                                             ‫‪3	 7‬‬
  ‫על מעברו של ויצמן לאנגליה ועל תחילת עבודתו שם‪ ,‬ראו ריינהרץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.254–231‬‬
‫על סקוט‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪ ,114–110‬וגם לפי המפתח‪ .‬יומניו של סקוט פורסמו עשר‬               ‫‪3	 8‬‬
‫שנים לאחר פרסום ספרו של שטיין‪ ,‬בשנת ‪ ,1970‬במהדורה אקדמית‪ .‬פרטים ראו בגרסה‬
                                                                                             ‫‪3	 9‬‬
                                                                   ‫האנגלית של ספרנו הנוכחי‪.‬‬
‫ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .99‬וראו שם גם השיחה עם בלפור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .115–114‬על פגישה‬
‫זו ועל הוויכוח אם אכן נאמרו דברים אלה בשיחה זו‪ ,‬ראו קדר‪ ,‬פגישת ויצמן ובלפור‪ .‬על‬
‫הפגישה עם בלפור ראו גם הערכתו של ריינהרץ‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬עמ' ‪ .302–296‬ריינהרץ לא מקבל‬
 ‫את נוסח הדברים כפי שפורסמו‪ .‬על פגישה זו ראו גם בפרק הקודם‪ ,‬פרק שישי‪ ,‬הערה ‪.36‬‬
‫רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ .50‬שם הפניות לכתבים העוסקים בנושא שיבת ציון‪ ,‬וגם בקשר של שיבת‬
‫ציון ללורד שפטסבורי‪ ,‬אז אנתוני אשלי קופר‪ ,‬ופלמרסטון‪ ,‬ולספריו של דיזרעאלי‪ :‬טנקרד‬
‫ואלרואי‪ ,‬לסופרת ג'ורג' אליוט ולספרה דניאל דירונדה ועוד‪ .‬על כל אלה ראו לעיל‪ ,‬בפרק‬
‫הראשון של החיבור‪ ,‬בדיון על פלישת נפוליאון ועלילת הדם בדמשק‪ .‬כן ראו גם ספרו של‬

                                                        ‫פולובצקי‪ ,‬אינטלקטואלים ויקטוריאנים‪.‬‬
‫ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .130–128‬על יהושע חנקין‪ ,‬ראו גם בפרק החמישי של החיבור בנוגע‬
‫למושבות‪ ,‬וכן בנושאים הקשורים לרכישת קרקעות‪ .‬ויצמן מספר כי בביקור זה שמע לראשונה‬
‫על ראשית צמיחתה של התנועה הלאומית הערבית מפי ויקטור יעקבסון‪ ,‬מחברי הוועד הפועל‬

               ‫הציוני‪ ,‬שישב אז בבירות והיה מנהל הסניף המקומי של בנק אנגלו־פלשתינה‪.‬‬
   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347