Page 347 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 347

‫פרק שביעי‬                                                                                     ‫‪332‬‬

‫בלפור שסייגה אותה‪" :‬בתנאי שלא תפגע בזכויות היהודים בארצות בהם הם חיים"‪  .‬‬
‫היחסים בין סמואל למונטגיו היו מתוחים‪ .‬אך כשסמואל מיתן את עמדתו בספר הלבן‬
‫הראשון‪ ,‬מונטגיו בירך אותו על כך‪ .‬אדווין מונטגיו לא האריך ימים ונפטר בהיותו‬

                                                                                 ‫בן ‪60.45‬‬

   ‫השינויים בעמדת הקהילה היהודית ובעמדת ממשלת בריטניה לרעיון‬
                                                           ‫הצהרת בלפור‬

‫בשנת ‪ ,1916‬עוד לפני עלייתו של לויד ג'ורג' לשלטון‪ ,‬המשיכה ההנהגה הציונית‬
‫בבריטניה בפעילותה להשגת תמיכה לרעיון הציוני‪ .‬ב־‪ 16‬במאי ‪ ,1916‬הציג‬
‫נחום סוקולוב‪ ,‬בשם התנועה הציונית‪ ,‬טיוטה בהסכמת בלפור‪" :‬קווים לתכנית‬
‫ליישובה מחדש של ארץ־ישראל על־ידי יהודים בהתאם לשאיפות התנועה‬

                                                                             ‫הציונית"‪61.‬‬
‫ב־‪ 19‬בינואר ‪ 1917‬הוצג מסמך זה לסמואל‪ .‬העתקים ממנו נשלחו ללורד רוטשילד‬
‫הבריטי‪ ,‬ולאישים נוספים‪ .‬סייקס שם את לבו למסמך ואף החל לפעול לפיו‪62.‬‬
‫בקיץ ‪ 1916‬פרסמה התנועה הציונית בבריטניה אוסף מאמרים בשם הציונות ועתיד‬
‫היהודים‪ .‬אוסף זה נועד להציג לבריטים את הרעיון הציוני‪ .‬סמוך לסוף השנה הוקמה‬
‫גם "הוועדה הבריטית לארץ־ישראל"‪ ,‬ואישים יהודים הצטרפו לפעילות בה‪ :‬הארי‬
‫סאקר‪ ,‬ישראל זיו וסימון מארקס‪ 63,‬הרב החכם משה גסטר‪ ,‬יוסף קאואן‪ 64,‬ואחרים‪.‬‬

‫על היהודים בבריטניה‪ ,‬הציונים והאנטי־ציונים‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪,384–368 ,152–139‬‬             ‫‪6	 0‬‬
‫‪ .418–414‬גם בספרו של כהן‪ ,‬ציוני אנגליה‪ ,‬לעיל‪ ,‬הערה ‪ .26‬על מונטגיו ראו וסרשטיין‪,‬‬
‫סמואל‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬שם גם על משפחת מונטגיו ועל הקהילה היהודית באנגליה‪ .‬וראו גם‬                  ‫‪	61‬‬
‫גוטווין‪ ,‬ויצמן והצהרת בלפור‪ ,‬עמ' ‪ .177–175‬על אביו של אדווין‪ ,‬שמואל מונטגיו‪ ,‬ראו לעיל‬          ‫‪6	 2‬‬

                                                                        ‫בפרק רביעי‪ ,‬הערה ‪.73‬‬  ‫‪6	 3‬‬
‫על פעילותו של סוקולוב בהשגת הצהרת בלפור‪ ,‬בואו ללונדון ונסיעותיו בשליחות ציונית‬                ‫‪	64‬‬

                                                 ‫לפריס ולרומא‪ ,‬ראו גם לעיל‪ ,‬הערות ‪.29–27‬‬
‫לימים היה סייקס אחד הפעילים למציאת פתרונות לאזור‪ ,‬ראו ריינהרץ‪ ,‬מדינאי‪ ,‬עמ' ‪–117‬‬
‫‪ ;118‬רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ .224–185‬בנו כריסטופר סייקס פרסם בשנת ‪ 1953‬ספר הנקרא‪ ,‬שני‬
‫מחקרים‪ ,‬אשר השני שבהם עוסק בסיבות להצהרת בלפור‪ .‬ראו על ספר זה בפרק תשיעי‪,‬‬
‫הערה ‪ .22‬ב־‪ 1965‬פרסם ספר נוסף‪ :‬מבלפור ועד בווין‪ ,‬שבו הוא מנסה לשחזר את השינויים‬
‫וההתפתחויות שהתרחשו בעמדה הבריטית כלפי התנועה הציונית‪ ,‬בתקופת המנדט‪ ,‬ומביע בין‬

                                                                   ‫היתר עמדות אישיות משלו‪.‬‬
‫משפחות סאקר‪ ,‬זיו ומארקס היו קשורות בקשרי נישואין‪ .‬סאקר וזיו נשאו לנשים את מרים‬
‫ורבקה‪ ,‬אחיותיו של מארקס‪ .‬ומארקס נשא לאישה את מרים אחותו של זיו‪ .‬הם נודעו בכינוי‬

                                                                    ‫שלושת הגיסים ממנצ'סטר‪.‬‬
‫הרב גאסטר היה בעל מעמד מיוחד‪ ,‬הרב הספרדי של הקהילה היהודית באנגליה‪ .‬הוא תמך‬
‫בציונות‪ ,‬אבל בדרך משלו‪ .‬יוסף קאואן היה ציוני ותיק‪ ,‬ששימש בתפקידים חשובים בהסתדרות‬
‫הציונית הכללית ובזו של יהודי אנגליה‪ .‬גזבר הסתדרות ציוני אנגליה‪ ,‬אחד הממונים על‬
   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352