Page 343 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪328‬‬

‫הציונית בארץ‪ ,‬שהחלה מכוונת לשינויים באופי ההתיישבות בה‪ .‬ב־‪ 10‬באוקטובר‬
‫‪ 1907‬חזר ויצמן ללונדון‪40.‬‬

‫זמן מה לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬נפגש ויצמן עם הברון רוטשילד במטרה לקדם את‬
‫רעיון הקמת האוניברסיטה העברית‪ .‬השניים שוחחו על מצב המושבות העבריות בארץ־‬
‫ישראל ולדבריו אמר לו הברון את המילים הבאות‪" :‬בלעדיי לא יכלו לעשות כלום‪,‬‬

‫אבל בלי הציונות עבודתי הייתה נידונה למוות"‪41.‬‬
‫בהסתדרות הציונית נמשכה נשיאות וולפסון עד ‪ .1909‬לאחר התפטרותו של‬
‫וולפסון נבחר וארבורג לנשיא‪ ,‬ועיקר עניינו היה בפיתוח הארץ‪ 42.‬ויצמן לא היה‬
‫פעיל בקונגרסים הציוניים והתמסר בעיקר לרעיון הקמת האוניברסיטה‪ .‬במאי ‪1908‬‬
‫הגיע ללונדון אחד העם (אשר צבי גינצברג) והשתקע בה‪ .‬ויצמן‪ ,‬שהכירו עוד קודם‬

‫לכן‪ ,‬התקרב אליו מאוד וראה בו מעין מדריך רוחני‪43.‬‬
‫בשנת ‪ 1911‬החל ויצמן להטיף לפניית התנועה הציונית לעזרת הבריטים לשם‬
‫הגשמת רעיונותיה‪ ,‬רעיון שהתחזק עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כשטורקיה‬
‫הצטרפה לצד הגרמני בסוף אוקטובר ‪ .1914‬ב־‪ 9‬בנובמבר ‪ ,1914‬הכריז ראש ממשלת‬
‫בריטניה אסקווית'‪ ,‬כי זוהי תחילת סופה של האימפריה העות'מאנית‪ .‬חיים ויצמן‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מיהר להסיק מכך את המסקנות‪ .‬הוא כתב על כך לאחד העם וציין כי על‬
‫הציונות להתחיל לפעול בכיוון זה ואף קיבל את ברכתו לכך‪ 44.‬אז החל בעצם‪,‬‬
‫את פעילותו המדינית הנמרצת באנגליה‪ ,‬ללא כל מעמד מייצג‪ ,‬מטעם ההסתדרות‬
‫הציונית‪ 45.‬עם הצטרפות בלפור למועצת המלחמה הבריטית פנה אליו ויצמן בדצמבר‬
‫‪ 1914‬לפגישה‪ ,‬שבה העלה מחדש את הרעיון הציוני‪ .‬לדבריו‪ ,‬בלפור זכר את פגישתם‬

‫הקודמת‪ ,‬שמונה שנים לפני כן‪46.‬‬

‫לוויצמן יוחס גם נושא "הציונות הסינתטית"‪ ,‬דהיינו מזיגה של ציונות מעשית ומדינית‪ .‬לדעת‬ ‫‪4 0‬‬
‫ריינהרץ הציונות הייתה בעיקר מעשית‪ ,‬ראו ריינהרץ‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪.342–336‬‬ ‫‪ 41‬‬

‫על ויצמן וקשריו עם הברון רוטשילד ראו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .132‬על בני משפחת‬ ‫‪ 42‬‬
‫רוטשילד‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .141‬הציטוט למעלה‪ ,‬ראו לעיל בפרק חמישי‪ ,‬הערה ‪ .135‬על קשריו‬ ‫‪4 3‬‬

‫עם הברון ראו במפורט שאמה‪ ,‬בית רוטשילד‪ ,‬לפי המפתח‪ ,‬ויצמן‪.‬‬ ‫‪ 44‬‬
‫על אוטו וארבורג (‪ ,)1938–1859‬הנשיא השלישי של ההסתדרות הציונית‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪25‬‬ ‫‪ 45‬‬
‫‪4 6‬‬
‫וגם בפרק הקודם של החיבור‪ ,‬הערות ‪ 88 ,58 ,57–34‬ובספר וארבורג‪.‬‬
‫ריינהרץ‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬עמ' ‪ .439–434‬על הקשרים שנוצרו בין ויצמן לאחד העם באנגליה‪ ,‬ראו‬
‫טולקובסקי‪ ,‬יומן‪ ,‬אשר שהה גם הוא אז בלונדון‪ .‬על אחד העם ראו גם לעיל‪ ,‬פרק חמישי‪,‬‬

‫הערות ‪ ;54-57‬ומקורות נוספים שם‪.‬‬
‫על הכרזתו זו של אסקווית' ראש ממשלת בריטניה ראו גם גוטווין‪ ,‬ויצמן והצהרת בלפור‪ ,‬עמ'‬

‫‪ 144‬והפנייה שם למכתב ויצמן לאחד העם בעניין‪.‬‬
‫על ויצמן ותהליך התקדמותו בהיררכיה הציונית ועליית מעמדו בבריטניה ובעולם‪ ,‬ראו במפורט‬

‫אצל פריזל‪ ,‬מדיניות ציונית‪ ,‬עמ' ‪.35–21‬‬
‫ראו ריינהרץ‪ ,‬ויצמן‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬עמ' ‪ .23–21‬יש המדגישים כי המניע העיקרי לתמיכתו של בלפור‬
‫ב"הצהרה" נבע מהתפיסה שנעשה עוול לעם היהודי‪ ,‬שצריך תיקון‪ .‬ולא היה קשור לרעיונות‬
‫מילנריסטיים או‪/‬ו הכרת התנ"ך‪ .‬מכאן גם שיתוף הפעולה עם ויצמן והרברט סמואל‪ ,‬שגם‬