Page 340 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪325 1920–1917 ,‬‬
‫של התנועה‪ .‬חברים אחרים שהו בארצות נוספות והיה צריך להחליט כיצד תמשיך‬
‫התנועה לפעול‪ .‬בהתכנסות בברלין הוחלט על פשרה‪ :‬המשרד המרכזי יישאר בברלין‪,‬‬
‫מרכז מקשר של נציגי התנועה יוקם בקופנהגן‪ ,‬פעילות התנועה תחודש באיסטנבול‪,‬‬
‫יישמר הקשר עם הנציגות הציונית בארצות הברית ואישים שונים ישמשו בנציגויות‬

‫משנה בארצות שונות‪25.‬‬
‫וארבורג וארתור הנטקה‪ ,‬גם הוא חבר הוועד הפועל הציוני‪ ,‬נשארו בגרמניה‪ .‬מקס‬
‫נורדאו עבר לפריס ואחר כך לספרד‪ .‬במושב בקופנהגן‪ ,‬ב־‪ 6–3‬בדצמבר ‪ ,1914‬הוטל‬
‫על יחיאל צ'לנוב ונחום סוקולוב לנסוע ללונדון לפגוש שם את ויצמן על מנת לתאם‬
‫עמו את המשך הפעילות הציונית בבריטניה‪ ,‬שהוא החל בה בעצמו‪ 26,‬ומשם לנסוע‬
‫לארצות הברית לתיאום עם ציוני אמריקה‪ ,‬שם יפעל שמריהו לוין‪ .‬ויקטור יעקבסון‬
‫יחזור לאיסטנבול לתיאום הפעילות שם‪ .‬בדצמבר ‪ 1914‬הגיעו צ'לנוב וסוקולוב‬
‫ללונדון‪ ,‬אך לא המשיכו משם לארצות הברית‪ .‬צ'לנוב נאלץ לחזור לרוסיה‪ .‬הוא‬
‫הגיע ללונדון שוב רק בסתיו ‪ ,1917‬ונפטר כמה חודשים לאחר מכן‪ 27.‬סוקולוב נשאר‬
‫באנגליה והחל בפעילות ציונית משותפת עם ויצמן‪ ,‬בשנת ‪ 1915‬עבר ויצמן ממנצ'סטר‬
‫ללונדון‪ .‬בלונדון הייתה הפעילות עצמאית בלי קשר לברלין‪ .‬סוקולוב היה פעיל מאוד‬

‫באנגליה‪ 28,‬הוא יצא לשליחויות לפריס ולרומא והיה איש הקשר אליהן‪29.‬‬

‫המעורבות האמריקנית באזור‪ .‬כך נוצרה ברית בין לויד ג'ורג' לקלימנסו‪ .‬לויד ג'ורג' הבטיח‬ ‫ ‬
‫לקלימנסו שיתמוך בו בנושא השלום עם גרמניה‪.‬‬ ‫‪ 25‬‬

‫על הנהגת התנועה הציונית לאחר הקונגרס העשירי ב־‪ 1911‬ועל אוטו וארבורג נשיאה‪ ,‬ראו‬ ‫‪2 6‬‬
‫ספר וארבורג‪ ,‬עמ' ‪ .74–67‬שם גם על תקופת המלחמה עד לפרישתו ב־‪ .1920‬על הרכבה‬ ‫‪2 7‬‬
‫של ההנהלה הציונית והעברתה מקלן לברלין והחלטתה ב־‪ 6‬בדצמבר ‪ 1914‬על ויתור מעמד‬ ‫‪2 8‬‬
‫הריבונות שלה‪ ,‬ראו פריזל‪ ,‬המדיניות הציונית‪ ,‬עמ' ‪ ;17–15‬שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪ ;85–81‬רוז‪,‬‬
‫‪ 29‬‬
‫ויצמן‪ ,‬עמ' ‪.87‬‬
‫על התארגנות התנועה הציונית באנגליה כבר החל ב־‪ 1895‬עוד לפני הגעתו של ויצמן אליה‪,‬‬
‫ראו בספרו של כהן‪ ,‬ציוני אנגליה‪ .‬על תחילת ויצמן בפעילות מדינית ציונית משלו בבריטניה‪,‬‬
‫ללא תיאום עם מרכז ההסתדרות הציונית בגרמניה‪ ,‬ראו פרידמן‪ ,‬שאלת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪–16‬‬

‫‪ .22‬ובמקורות נוספים‪.‬‬
‫הצטרפותם של צ'לנוב וסוקולוב‪ ,‬חברי הוועד הפועל המצומצם‪ ,‬נתנה לוויצמן את הסמכויות‬
‫שהיו חסרות לו עד כה‪ .‬טולקובסקי‪ ,‬איש ארץ־ישראל‪ ,‬ששהה בלונדון בשנות המלחמה‪ ,‬אירח‬

‫בביתו את סוקולוב וצ'לנוב לאחר הגעתם ללונדון‪ ,‬ראו ביומנו‪ ,‬עמ' ‪.5–4‬‬
‫סוקולוב‪ ,‬לימים הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית‪ ,‬עיתונאי וסופר‪ ,‬פרסם מיד אחרי‬
‫המלחמה ספר על תולדות הציונות‪ ,‬בן שני כרכים‪ ,‬שראה אור כבר ב־‪ .1919‬ראו סוקולוב‪,‬‬
‫תולדות הציונות‪ .‬בכרך הראשון מופיע גם מכתב של סייקס‪ ,‬שמת זמן קצר לאחר מכן‪ .‬בשני‬
‫הכרכים תעודות חשובות‪ ,‬אך גם דברי הערכה ופרשנויות משל סוקולוב עצמו‪ .‬במקור זה‬
‫השתמשו כותבים רבים‪ ,‬והסתמכו על המקורות ועל הכתוב שם‪ ,‬למרות חוסר הדיוק שלהם‪.‬‬
‫על הפעילות הציונית שהחל בה סוקולוב בהיותו שותף לוויצמן בנושאי הציונות והצהרת‬
‫בלפור‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪ .144–139‬על סוקולוב בפריס וברומא‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪–329‬‬
‫‪ .351‬גם פרידמן‪ ,‬שאלת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .43–39‬פרומקין מציין את פעילותו המיוחדת של‬