Page 341 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪326‬‬

‫בינתיים המשיך ויצמן בפעילות אישית ענפה להשגת הבטחה בריטית שתסייע‬
‫לתנועה הציונית להגשים את חזונה‪ .‬זו מצאה את ביטוייה בהמשך בהצהרת בלפור‪.‬‬
‫מבחינות רבות היה זה "הצ'רטר" שבשעתו שאף הרצל להשיג מהסולטן הטורקי‪30.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי מה שלא עלה בידו של הרצל‪ ,‬עלה בידיו של ויצמן‪ ,‬לימים נשיאה הרביעי‬
‫של ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל‪ .‬את "הצ'רטר"‬
‫השיג ויצמן מבריטניה הגדולה‪ .‬זו הייתה באותה עת אחת המדינות המרכזיות בעולם‬
‫ולאחר המלחמה הייתה פעילה בהקמת חבר הלאומים‪ .‬הגוף שבאותם הימים ייצג חלק‬
‫ניכר מאומות העולם ואשר אישר את מתן השלטון על ארץ־ישראל בידי הבריטים‪,‬‬

‫כמנדט שבתוכו נכללה הצהרת בלפור‪31.‬‬
‫חשיבות ההצהרה היא לא רק משום שניתנה מידי בריטניה‪ ,‬אלא משום שאחר‬
‫כך נכנסה במלואה לכתב המנדט‪ 32.‬כתב המנדט היה המסמך שניתן למדינה שנקבע‬
‫שתשלוט על ארץ־ישראל למשך זמן מסוים‪ .‬שם צוינה ההנחיה שעל בריטניה לסייע‬
‫להקמת "בית לאומי" לעם היהודי בארץ זו‪ .‬המסמך ניתן לעם היהודי בעולם ולא רק‬
‫לתושביה היהודים של הארץ‪ .‬נקבע ש"סוכנות" מטעם העם תייצג אותו לפני בעלת‬

‫המנדט‪33.‬‬
‫ויצמן‪ ,‬ממנהיגיה הצעירים של התנועה הציונית ברוסיה‪ ,‬היה פעיל כבר בקונגרסים‬
‫הציוניים‪ .‬ב־‪ 3‬ביולי ‪ ,1904‬מועד פטירתו של הרצל‪ ,‬היה ויצמן בן שלושים‪ ,‬ובפרוץ‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬היה בן ארבעים בלבד‪ 34.‬אז עבר לאנגליה‪ ,‬לעיר מנצ'סטר‪,‬‬

‫סוקולוב ביחסים עם צרפת ואת קשריו המיוחדים עם פיקו‪ ,‬ראו פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬פרק ‪ .34‬גם‬ ‫‪3 0‬‬
‫טולקובסקי מספר על נסיעותיו הרבות של סוקולוב לפריס ולאיטליה‪ ,‬ראו טולקובסקי‪ ,‬יומן‪.‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫טולקובסקי מציין כי בשיחותיו עם סוקולוב למד לדעת עד כמה הייתה גדולה בורותו בידע‬
‫‪3 2‬‬
‫הגאוגרפיה של ארץ־ישראל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.379‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫נורמן רוז‪ ,‬הביוגרף של חיים ויצמן‪ ,‬מכנה את הפרק השביעי בספרו (ויצמן) "לקראת הצ'רטר"‪,‬‬ ‫‪ 34‬‬
‫כיוון שוויצמן החל רואה התקדמות ברעיון של הצ'רטר הציוני בבריטניה עוד לפני עלותו‬
‫של לויד ג'ורג' לשלטון ואף זכה לראות אותו בהתגשמותו‪ ,‬ראו רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪,104–87‬‬

‫‪.119–105‬‬
‫באשר למשמעות הצהרת בלפור‪ ,‬מעניינים הם דבריו של אבא אבן‪ ,‬בדברי הפתיחה באזכרה‬
‫לחיים ויצמן‪ ,‬במלאת עשור לפטירתו‪ .‬האזכרה נערכה במכון ויצמן ב־‪ 15‬באוקטובר ‪,1961‬‬
‫ראו שטיין‪ ,‬ויצמן והצהרת בלפור‪ ,‬עמ' ‪ .10–9‬שטיין עצמו סיים את דבריו בהרצאה זו במילים‬
‫"שנת ‪[ 1917‬מועד הצהרת בלפור] ולא ‪[ 1947‬מועד החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל]‬
‫היא נקודת המפנה האמיתית בתולדות הציונות והקמת מדינת ישראל"‪ .‬וראו בכל אלה גם‬

‫להלן בהערה ‪.88‬‬
‫על הצהרת בלפור כבר נכתב רבות ובהמשך הדברים אסתפק רק בפרטים החשובים ליצירת‬
‫התמונה שאותה אני מבקש לתאר‪ .‬על משמעות ההצהרה‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪,‬‬
‫עמ' ‪ .244–241‬שם גם הנוסחאות השונות של ההצהרה‪ ,‬עד לנוסח הסופי שנתקבל בחבר‬

‫הלאומים‪.‬‬
‫נוסח מדויק של כתב המנדט‪ ,‬ראו יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי‪.‬‬
‫על ויצמן נכתב רבות‪ .‬בשנת ‪ 1968‬החל מפעל ההוצאה לאור של כתבי ויצמן‪ ,‬ובו כג כרכים‪.‬‬