Page 344 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 344

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪329 1920–1917 ,‬‬

   ‫בלפור‪ ,‬לויד ג'ורג'‪ ,‬משפחת רוטשילד‪ ,‬הרברט סמואל‪ ,‬אדווין מונטגיו‬

‫לפעילות ויצמן‪ ,‬להשגת הצהרה בריטית עבור התנועה הציונית‪ ,‬הצטרפו כמה אישים‬
‫בריטים‪ ,‬אציין כאן את החשובים שבהם‪ :‬בלפור‪ ,‬לויד ג'ורג'‪ ,‬משפחת רוטשילד‪,‬‬
‫והרברט סמואל‪ .‬אפתח בארתור ג'יימס בלפור (‪ 25‬ביולי ‪ 19–1848‬במרס ‪ ,)1930‬איש‬
‫המפלגה השמרנית‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה (‪ 11‬ביולי ‪ 5–1902‬בדצמבר ‪ ,)1905‬ואחר כך‬
‫במשך זמן רב מנהיג האופוזיציה‪ .‬בתקופת היותו ראש הממשלה עלתה תכנית אוגנדה‪,‬‬
‫שהציע כאמור ג'וזף צ'מברלין‪ ,‬שר המושבות הבריטי דאז‪ 47.‬עם פרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה הצטרף בלפור לממשלה הליברלית של אסקווית'‪ .‬לאחר שהוקמה ממשלת‬
‫לויד ג'ורג'‪ ,‬ב־‪ 10‬בדצמבר ‪ ,1916‬נתמנה בלפור לשר החוץ ושימש בתפקיד זה עד‬
‫לוועידת השלום של פריס‪ ,‬שנערכה לאחר המלחמה‪ .‬ב־‪ 1919‬פרש בלפור מתפקידו‬
‫כשהלורד קרזון התמנה לשר החוץ‪ ,‬אך המשיך לייצג את בריטניה בוועידות השלום‪.‬‬
‫בלפור פרש לגמרי מחברותו בממשלת לויד ג'ורג' ב־‪ ,1922‬עם חבריו השמרנים‪ .‬בכל‬
‫שנות חייו שמר בלפור על קשר הדוק עם ויצמן‪ ,‬גם באמצעות אחייניתו בלאנש‬

                                                                       ‫(באפי) דגדייל‪48.‬‬
‫בשנת ‪ 1925‬הגיע בלפור לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬שם נשא‬
‫נאום מרכזי‪ .‬ברבות השנים הביע את דעתו כי הוא רואה בהצהרה‪ ,‬שנקראת על שמו‪,‬‬
‫את הדבר החשוב ביותר שעשה בימי חייו‪ .‬בלפור נפטר ב־‪ ,1930‬בהיותו בן ‪ ,81‬בעצם‬

                 ‫ימי חקירת ועדת שאו‪ ,‬שפעלה בניגוד להחלטה הרשומה על שמו‪49.‬‬
‫דיוויד לויד ג'ורג' (‪ 17‬בינואר ‪ 26–1863‬במרס ‪ ,)1945‬איש המפלגה הליברלית‬
‫בבריטניה‪ ,‬שירת ברציפות ‪ 55‬שנים בפרלמנט הבריטי‪ .‬בתקופת מלחמת העולם‬
‫הראשונה התפצלה המפלגה הליברלית לשני פלגים‪ ,‬האחד בראשות אסקווית' והשני‬
‫בראשותו‪ .‬בשנת ‪ 1916‬חברו לויד ג'ורג' וחבריו לשמרנים כדי להקים קואליציה‬
‫בראשותו‪ ,‬ובדצמבר היה לויד ג'ורג' לראש ממשלת בריטניה‪ 50.‬לויד ג'ורג' מילא‬

‫שניהם ראו בכך אמצעי לתיקון עוול שנעשה‪ .‬ראו פרידמן‪ ,‬שאלת ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪.30–21‬‬                ‫‪4	 7‬‬
‫טוכמן מדגישה את תכונותיו האישיות של בלפור‪ ,‬ואת יחסו המיוחד לתנ"ך‪ .‬היא מספרת‬
‫שבאחת מהפגישות עמו מצאוהו יושב וקורא פרק בישעיהו‪ .‬פגישתו הראשונה עם ויצמן‬                    ‫‪4	 8‬‬
‫ב־‪ 1906‬השאירה על בלפור רושם חזק‪ .‬לדעת טוכמן הקשרים האישיים בין ויצמן לבלפור‬                  ‫‪	49‬‬
‫נשארו חמים עד מותו של בלפור‪ .‬ויצמן היה האישיות האחרונה שביקרה אותו‪ ,‬וראו טוכמן‪,‬‬              ‫‪5	 0‬‬

                                                                  ‫התנ"ך והחרב‪ ,‬עמ' ‪.271–265‬‬
‫רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ .65–64 ,54–52‬בלפור לא היה נשוי ולא היו לו ילדים‪ .‬אחייניתו בלאנש‬
‫(באפי) דגדייל הייתה קרובה אליו מאוד‪ .‬היא המשיכה לסייע רבות לתנועה הציונית גם לאחר‬
‫מותו‪ .‬ראו היומנים שלה‪ ,‬בביבליוגרפיה‪ ,‬באפי‪ ,‬יומנים‪ .‬העריכה והמבוא שם הם של נ"א רוז‪.‬‬

        ‫ראו עליה בפירוט גם אצל שרת‪ ,‬יומן‪ ,‬ב־‪ 4‬הכרכים הראשונים לפי המפתח‪ ,‬דגדייל‪.‬‬
‫על בלפור ראו גם בפרק הבא‪ ,‬בדיון על ועידות השלום שלאחר המלחמה ובעוד מקומות בספר‪.‬‬
‫על נאומו בארץ‪ ,‬בטקס פתיחת האוניברסיטה‪ ,‬ב־‪ 1‬באפריל ‪ ,1925‬ראו תולדות האוניברסיטה‪,‬‬

                                   ‫א‪ ,‬עמ' ‪ .337–332‬לדברי פרשנות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.349–338‬‬
‫הקשרים של לויד ג'ורג' עם התנועה הציונית החלו כנראה כבר ב־‪ ,1903‬כשנתן ייעוץ משפטי‬
   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349