Page 349 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 349

‫פרק שביעי‬                                                                                   ‫‪334‬‬

‫מילאו תפקיד חשוב במהפכה הבולשביקית שהחלה שם‪ ,‬הן באהדת הקהילה היהודית‬
         ‫המתחזקת בארצות הברית‪ ,‬הן באהדת ציוני גרמניה‪ ,‬המדינה שנגדה לחם‪69.‬‬

‫בדצמבר ‪ ,1916‬לאחר שנבחר לראשות ממשלת בריטניה‪ ,‬במשטר החדש שהקים‬
‫לויד ג'ורג'‪ ,‬נקבע כי בהחלטות הסופיות בשאלות של מדיניות גבוהה‪ ,‬יקבע קבינט‬
‫מלחמה קטן שבראשו ישב ראש הממשלה‪ .‬לקבינט זה הוכנס הלורד אלפרד מילנר‪,‬‬
‫שהיה אז רחוק מהציונות‪ ,‬אך לימים תמך במדיניות פרו־ציונית‪ 70.‬כשהיה בלפור שר‬
‫החוץ‪ ,‬הוא לא היה חבר רשמי בקבינט‪ ,‬אך לרוב היה נוכח בישיבות והיה לו קשר הדוק‬
‫עם ראש הממשלה‪ .‬בלפור גם נעזר בלורד רוברט סאסיל‪ ,‬עוזר שר החוץ‪ ,‬ציוני נלהב‬
‫אף הוא‪ .‬לקבינט הייתה קבוצה של יועצים שתמכו בציונות‪ ,‬ובהם סייקס‪ ,‬לאופולד‬
‫אמרי‪ ,‬ויליאם אורמסבי־גור‪ ,‬שלימים מילא תפקידים חשובים בממשל הבריטי‪ ,‬ויאן‬

                                                              ‫סמאטס הדרום־אפריקני‪71.‬‬

             ‫ז'בוטינסקי והגדודים העבריים; אהרנסון; סייקס; אמריקה;‬
                                                       ‫מורגנטאו ורעיונו‬

‫עוד נושא שהעסיק את הקהילה היהודית באנגליה ואת כלל האוכלוסייה בה בתקופת‬
‫המלחמה היה גל הפליטים היהודים שהחל מגיע מרוסיה וממזרח אירופה בעקבות‬
‫המלחמה‪ .‬עניין זה מעביר אותנו לנושא הגדודים העבריים‪ .‬הגדודים הוקמו בשנים‬
‫‪ ,1918–1915‬בזמן המלחמה‪ .‬בתחילה הוקם במצרים‪ ,‬באביב ‪ ,1915‬גדוד נהגי הפרדות‪.‬‬
‫טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי ארגנו אותו והקולונל האירי ג'ון הנרי פטרסון הועמד‬
‫בראשו‪ .‬הבריטים קראו לו "גדוד הפרדות של ציון" (‪ .)Zion Mule Corps‬רוב אנשיו‬
‫היו תושבי ארץ־ישראל שבמלחמת העולם הראשונה גורשו למצרים עקב היותם נתיני‬
‫ארצות אויב של האימפריה העות'מאנית‪ .‬הגדוד השתתף בקרבות בחזית גליפולי‪ .‬שלא‬

              ‫כשלושת הגדודים שקמו אחריו‪ ,‬לא היו לו סממנים יהודיים מיוחדים‪72.‬‬

‫על התקווה לזכות באהדת רוסיה‪ ,‬דרך היהודים שמילאו תפקיד חשוב במהפכה הבולשביקית‪,‬‬               ‫‪	69‬‬
‫באהדת יהודי אמריקה ואף באהדת יהודי גרמניה הציונים‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬עמ' ‪,170–157‬‬             ‫‪7	 0‬‬
                                                                                            ‫‪7	 1‬‬
                       ‫‪ ;451–444 ,300–283‬פרידמן‪ ,‬שאלת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪.48–47 ,30–21‬‬          ‫‪7	 2‬‬
‫שטיין מרחיב את הדיבור על גישתו החיובית ועל התמיכה הרבה של הלורד מילנר בהצהרת‬

                                                        ‫בלפור‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.265–258‬‬
‫על אישים אלה ראו שטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;403–397 ,267–266‬פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬עמ' ‪.238–232‬‬
‫לפני שפנו לאלנבי לשמש מפקד הכוחות הבריטיים לקראת כיבוש הארץ‪ ,‬הוצע לסמאטס‬

                 ‫לעשות זאת‪ .‬לימים יצא סמאטס נגד שינויים שהוצעו בספרי הלבן השונים‪.‬‬
‫גדוד נהגי הפרדות הוקם באלכסנדריה שבמצרים בידי ז'בוטינסקי וטרומפלדור‪ ,‬בשיתוף פנחס‬
‫רוטנברג‪ ,‬לאחר הגעת הנתינים הזרים היהודים מארץ־ישראל לשם‪ .‬ראו עילם‪ ,‬הגדודים‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;40–11‬לסקוב‪ ,‬נהגי הפרדות; הנ"ל‪ ,‬טרומפלדור; תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪ ,‬חלק ב‪ ,‬ספר רביעי‪.‬‬
‫על גדוד זה ועל חלקו במערכות גליפולי ובהקמת גדוד לונדון־יריחו והמאבק על הקמתו‬

                                                             ‫באנגליה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.468–425‬‬
   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354